אמון – הבסיס של הדמוקרטיה

ללא אמון, מוסדות הדמוקרטיה בסכנה ועל המדינה לפעול בנחישות ובתקיפות בתחום זה. ה-OECD אירח בסוף חודש מרץ את הכנס השנתי למאבק בשחיתות ובו הוא קרא לממשלות לעשות יותר בתחום בייחוד כאשר הנתונים מראים שהציבור מאבד אמון בממשלות ובפוליטיקאים

על אף שאמון מהווה חלק בלתי נפרד ממשילות אפקטיבית, במדינות רבות כיום שוררת תחושה כללית של חוסר אמון, מגמה שהתחזקה בעיקר לאחר המשבר הכלכלי העולמי של 2008. תחושה גוברת בקרב הציבור הרחב כי הזדמנויות להגדלת הכנסה הולכות ומצטמצמות, לצד אי-שוויון גובר, מלבה את תחושת חוסר האמון. סקר מכון גאלופ בדק ומצא כי בקרב מדינות ה-OECD, בין השנים 2007-2015, מדד האמון ירד בממוצע ב-2%, מ-45% ל-43%. ה-OECD אירח בסוף חודש מרץ את האירוע השנתי במלחמה בשחיתות שבו הוצג פרסום חדש על דרכים לממשלות להעלות את מידת האמון באמצעות משילות טובה יותר ושקיפות רחבה יותר.

שחיתות – המאבק של כולם 

למרות שאמון והיעדר שחיתות הינם כאמור עמודי תווך חיוניים למשילות אפקטיבית, ממשלות לרוב מגלגלות את האחריות לטיפול בנושא על המגזר הפרטי; חברות פרטיות רבות נאלצות כיום ליישם תכניות מקיפות נגד שחיתות, זאת כדי לאפשר התפתחות וצמיחה כלכלית. על ידי מיגור השחיתות, ניתן למשוך לקוחות, לבסס קו אשראי יציב ועוד. יחד עם זאת, חשוב שממשלות יסייעו למגזר הפרטי במאבק בשחיתות. ממשלות צריכות להעניק תמריצים לחברות פרטיות שמעודדות שקיפות. בנוסף, שיתוף פעולה איתן בין השחקנים השונים במגזר הפרטי הציבורי יכול לתרום למאבק בשחיתות, בגלל ששיתוף פעולה מעודד ומייצר שקיפות ואמינות. בנוסף, במגזר הפרטי, חשוב שחברי הנהלה בכירים ישדרו שקיפות בתוך הארגון ומחוצה לו. ברגע שמי שעומד בראש החברה פועל להגברת השקיפות, כך תתנהל גם החברה בכללותה, וכן תפעל להנגשת מידע רלוונטי לגורמים חיצוניים.

לאור העובדה שמרבית המועסקים הצעירים בחברות כיום הם "בני דור המילניום" (millennials), חשוב שמעסיקים במגזר הפרטי והציבורי יגלו אמינות, שקיפות, ואחריות חברתית, נושאים שמאד קרובים לליבם של עובדים צעירים בעיקר. לצד הניסיון למקסם רווחים במגזר הפרטי למשל, ניתן לעודד עובדים צעירים לפתח גם מיזמים חברתיים, וכך להדק את שיתוף הפעולה ולהגביר את השקיפות בין המגזר הפרטי לציבור הרחב. יחד עם זאת, חשוב לציין כי אין "פתרון קסם", ונושא המאבק בשחיתות דורש המשך טיפול מתמיד. מעבר לכך, קשה למדוד את המאמצים הנעשים נגד שחיתות, וכן לבדוק את יעילות המאמצים שנעשים כדי למגרו.

במגזר הציבורי, ממשלות צריכות לחתור למתן שירותים בצורה הטובה ככל האפשר, על מנת לייצר אמון בין המגזר הציבורי לאזרחים. שיפור הגישה לשירותים, מתן מענה מהיר והבנת צרכי האזרחים כולם תורמים להגברת האמון, משילות יעילה ורווחת הכלל. כאשר אזרחי המדינה מרגישים כי ניתן מענה לפניותיהם, וכי היחס אליהם מטעם הממשלה הוא הוגן, קל יותר לממשלה ליישם את המדיניות שלה ואת החלטותיה. כאשר שוררת תחושה קשה של חוסר אמון, האזרחים יעדיפו לא לכבד את החוק ואת קבלת ההחלטות במדינה, אף במחיר כבד. לכן יש צורך לא רק להפגין שקיפות במהלך תהליך קבלת ההחלטות במדינה, אלא גם לערב את האזרחים בתהליך באופן אקטיבי. תחושה כללית של עשיית צדק, באמצעות שקיפות ואמון בין המגזר הפרטי לציבורי, הם חיוניים ביותר לממשל יעיל.

המצב בישראל

לאור זאת, בישראל, המאבק בשחיתות ובשוחד נמצא בעדיפות גבוהה, ומתבטא בעבודת משרד המשפטים. המשרד מכיר בכך כי ​מעשי שחיתות ושוחד מהווים איום על מוסדות דמוקרטיים, וכי הם פוגעים בשלטון החוק ובהתפתחות הכלכלית. כחלק מהמאבק הבינלאומי בשוחד ובשחיתות, חתמה ישראל על שתי אמנות מרכזיות, שנועדו כדיי לקדם נושא זה; בחודש מרץ 2009 הצטרפה ישראל לאמנה למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות סחר בינלאומיות של ארגון ה-OECD, ולאמנת האו"ם נגד שחיתות הצטרפה ישראל בפברואר 2008.

יחד עם זאת, רמת האמון של הישראלים בממשלה נמוכה יחסית ועומדת על 44%, כלומר רוב הציבור אינו מאמין לממשלה אך יש לזכור שבשנת 2007 המצב היה חמור הרבה יותר ורמת האמון עמדה על 22% בלבד. לפי ה- OECD, אחת מהסיבות שרמת האמון בישראל עלתה מאז 2007 נעוצה בכך שהשכר הממוצע עלה, בעיקר בעשירונים התחתונים, מגמה שונה מרוב מדינות ה-OECD.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *