"אם ישראל תדע להשתמש ביכולות הטכנולוגיות שלה היא תצליח לייצר כלכלה שעובדת לכולם" – ראיון בנושא חדשנות

ישראל היא אחת המדינות החדשניות ביותר בעולם בזכות ההיי-טק המשגשג ואלפי חברות הזנק. ישראל השקיעה רבות בתחום זה אך האתגרים לא מעטים ויש להשקיע רבות כדי לשמור על היתרון היחסי. אנדרו וויקוף, ראש אגף מדע, טכנולוגיה וחדשנות ב-OECD מסביר שכדי שישראל תשאר בפסגה עליה להשקיע בחדשנות בשאר תחומי הכלכלה ובעיקר לשאוב לתוך כלכלת הידע את שאר הקבוצות בחברה
Andrew Wyckoff
אנדרו וויקוף, ראש אגף מדע, טכנולוגיה וחדשנות ב-OECD

אנחנו תופסים עצמנו כאחת המדינות החדשניות ביותר בעולם אך בשנים האחרונות יש הרגשה שהיתרון היחסי של ישראל בתחום נשחק בעיקר כאשר בודקים את ההשקעה של מדינות אחרות במחקר ופיתוח. מה על ישראל לעשות כדי להישאר בפסגה?

כן, ישראל היא בהחלט מהמדינות החדשניות ביותר בעולם וזה הישג אדיר שאין להמעיט בערכו. יחד עם זאת כפי שציינתם, העולם נמצא במרוץ חדשנות ומדינות רבות משקיעות בתחום זה. מעבר להשקעה במחקר ופיתוח על יש פעולות רבות שמדינות יכולות לבצע כדי לשפר את רמת החדשנות שלה. בפרסום אסטרטגיית החדשנות של ה-OECD אנחנו מפרטים אלו פעולות יש לבצע:

  1. עידוד השקעות בחדשנות לשם יצירת עסקים דינאמיים – על המדינה להסיר מכשולים למקורות מימון, מעבר כישרונות ובירוקרטיה נוקשה כדי לאפשר יצירת חברות הזנק.
  2. השקעה בהון אנושי- שיעור האקדמאיים בישראל הוא מהגבוהים ב-OECD אך חשוב שהכישרונות הישראלים לא יתבססו רק בחברות הגדולות אלא גם בעסקים קטנים ובינוניים.
  3. להשתמש בחוכמה בכלכלה הדיגיטלית ועל ישראל להשקיע בתחום זה.
  4. להשקיע בכישורים ובכישרונות העובדים – זוהי נקודה קריטית לישראל כיוון שלמדינות קטנות אין את הפריבילגיה לוותר על אוכלוסיות מסוימות וכדי שישראל תצמח היא חייבת להשתמש בכישורים של כלל הקבוצות בחברה כמו נשים, מיעוטים, צעירים ומבוגרים.

בסופו של דבר, הצלחה של מדינה בתחום זה מחייבת עבודה של כלל משרדי הממשלה ושיתוף פעולה עם הממשל המקומי הנמצא בנקודה הקרובה ביותר לעסקים וחברות הזנק.

אסטרטגיית החדשנות הישראלית הינה אסטרטגיה ייחודית שבה רוב תקציבי המחקר ופיתוח מגיעים מהמגזר הפרטי והמדען הראשי האחראי על חדשנות בממשלה ועל תקציב מענקים של יותר ממיליון שקל בשנה, מתמרץ חברות הזנק לא לפי חשיבות חברתית אלא על-פי יכולת עסקית והתרומה של חברות אלו לאקו-סיסטם החדשני של ישראל. יש מדינות שחלק מהשיקולים שלהם בתמיכה בחברות הזנק הן שיקולים חברתיים. מהו לדעתך המודל הטוב ביותר לחדשנות?

כמובן שגם בנושא זה אין מודל אחד לחדשנות אך יחד עם זאת המודל הישראלי שבו המגזר העסקי מספק את החלק הארי של השקעות במחקר ופיתוח ורובן מגיעות מחו"ל, מקום ראשון ב-OECD, הוא מודל שמדינות רבות מתקנאות בו. בנוסף, במודל הישראלי, למדינה יש תפקיד קריטי ביצירת שיתופי פעולה פרטים וציבוריים והמדען הראשי מצליח בשנים האחרונות לתעל כספים רבים לטובות אתגרים חברתיים. יחד עם זאת, המודל האירופאי עובד מעט שונה ובמדינות רבות הממשלה בונה אסטרטגיה ארוכת שנים שבה יש מענה לאתגרים חברתיים רק לדוגמא הולנד, גרמניה ושבדיה המצטיינות בתחום זה. ישראל הצליחה בעבר לרתום את החדשנות המדהימה שלה לאתגרים חברתיים ותחום המים הוא הצלחה אדירה והוכחה שניתן להתגבר על אתגרים חברתיים-סביבתיים באמצעות חדשנות. ישראל צריכה לפתח אסטרטגיה רחבה יותר בתחום החדשנות אך כמובן שאין כוונה לחזור למדיניות התעשייה הישנה שבה ההשקעה הייתה מכוונות מלמעלה אלא השקעה חכמה שבה כספי ציבור במחקר ופיתוח ימשכו שיתופי פעולה עם חברות פרטיות ושאר בעלי עניין. ישראל מודעת לאתגרים החברתיים שלה והמדען הראשי הפך בשנה האחרונה לרשות החדשנות וחלק מהמטרות הרשמיות של רשות זו היא מענה לאתגרים חברתיים.

ישראל מאופיינת בכלכלה דואלית שבה מגזר אחד, מגזר ההיי-טק הינו מתקדם, מוטה ייצוא ובעל פריון גבוה ומצד שני מגזר שני, רוב הכלכלה למעשה, עם שיעורי פריון נמוכים, השקעה נמוכה בחדשנות ושכר נמוך. מהי הדרך הטובה ביותר להשיג צמיחה מכלילה בעזרת חדשנות?

בעשורים האחרונים מדינות רבות עומדות בפני אי-שוויון הולך וגובר, לא רק מבחינת הכנסות אלא גם אי-שוויון ברווחה ובתקווה לעתיד טוב יותר. השינויים הטכנולוגים שאנחנו עדים להם היום יוצרים פערים בין בעלי הידע לבין כל השאר ומגמה זו רק תתחזק ככל שהכלכלה העולמית מתבססת יותר ויותר על ידע וחדשנות ומחקרים מראים שעבודות רבות הדורשות כישורים נמוכים ואפילו כישורים בינוניים ייעלמו ויוחלפו על-ידי מכונות וכך הפערים רק יגדלו. למדינה יש תפקיד חשוב להקל על האזרחים במעבר זה באמצעות שינוי התעשייה המסורתית לתעשייה המתבססת על טכנולוגיה, השקעה בכישורים, עידוד יזמות והשקעה לאומית בתשתיות. ה-OECD מעודד את המדינות להשקיע בחדשנות מערכתית, כלומר גישה רוחבית לחדשנות שבאה לענות על בעיות סיסטמתיות בכלכלה כגון שינוי האקלים ומעבר לכלכלה מופחתת פחמן. גישה זו היא הדרך היחידה לעצב את העתיד אך היא דורשת שיתופי פעולה רבים, גיוס כספי ציבור והשקעות פרטיות ובעיקר להיפטר מהרגלים ישנים כגון מתן סובסידיות לחברות מזהמות. ישראל היא מקרה מעניין במיוחד כיוון שמדינות רבות הן בעלות כלכלה דואלית אך לישראל יש יתרון עצום והוא כוחה הטכנולוגי ואם היא תדע להשתמש בו נכון היא תוכל לא רק לצמצם את הכלכלה הדואלית אלא לייצר צמיחה מכלילה ורווחה לכלל האזרחים וצמיחה כלכלית ארוכת טווח.

"לישראל אין את הפריבילגיה לוותר על אוכלוסיות מסוימות וכדי שישראל תצמח היא חייבת להשתמש בכישורים של כלל הקבוצות בחברה"
"לישראל אין את הפריבילגיה לוותר על אוכלוסיות מסוימות וכדי שישראל תצמח היא חייבת להשתמש בכישורים של כלל הקבוצות בחברה"

 

נראה שזה טבע אנושי לפחד משינויים טכנולוגים והסיפור המפורסם על עובדים בריטים במאה ה-19 הפורצים למפעל ושורפים מכונות חדשות מהפחד לאיבוד מקום העבודה, מתאר זאת בצורה יפה. במאה ה-21 עובדים לא שורפים מכונות אבל מדינות רבות מדינות מתקשות להתמודד עם טכנולוגיות חדשות ולעיתים קרובות יוצרות חסמים למודלים עסקיים חדשים כגון אובר ו-Airbnb. מהי לדעתך הדרך הטובה ביותר לממשלה להתייחס למודלים חדשים אלו?

חדשנות יוצרת הזדמנויות רבות אך גם אתגרים רבים כיוון שפעמים רבות הם מיתרות עבודות ומודלים עסקיים. התפקיד העיקרי של ממשלה הוא לגרום לכך שההזדמנויות והעלויות מתחלקות באופן הוגן בין כולם. אם ניקח לדוגמה את תחום התחבורה והאירוח כפי שציינתם, החברות החדשות הן חברות פלטפורמה כחלק מכלכלת האינטרנט והן מצליחות בעיקר בתחומים שלאורך שנים היו בהם תחרות מוגבלת ומעט מאוד חדשנות והן מצליחות כיוון שהן יוצרות ערך מוסף לצרכנים ולעובדים. יחד עם זאת, למדינה יש את הזכות ואף החובה להתערב ולהגן, לא רק על העובדים אלא גם על הצרכנים. השאלה שיש לשאול היא כיצד הרגולציה שמפעילה המדינה צריכה להשתנות עקב המודלים החדשים וזוהי איננה שאלה פשוטה, לא רק כי כל מדינה היא שונה עם שוק תעסוקה ייחודי אלא גם כי מודלים עסקיים אלו חורגים הרבה מעבר לגבולות המדינה.

מהפכת היצור הבאה היא אחד מהפרויקטים המסקרנים ביותר של הארגון ושל המחלקה שלך בשנים האחרונות. הגישה הפסימית טוענת שאנחנו צועדים לעתיד שבו מכונות יחליפו עובדים רבים, פחות פרטיות וכוח עצום לתאגידי המידע. הגישה האופטימית רואה בטכנולוגיות החדשות כפתרון לאתגרים חברתיים כגון אוכלוסייה מזדקנת, פריון עובדים נמוך ועוד. מהי הדרך הטובה ביותר למדינה לצעוד בנתיב האופטימי? האם אתה חושב שמדינות ה-OECD מוכנות למהפכה הבאה?

למהפכת הייצור הבאה יש אספקטים חברתיים רבים אך אין דרך אחת להתכונן אליה וכל מדינה צריכה להתבסס על ההישגים שלה עד כה. למרות שבכל מהפכת ייצור יש תסריטים רבים שלא קל להתכונן אליהם, עבודת הממשלה נשארת דומה והדברים החשובים יישארו חשובים גם בעתיד כגון השקעה בתשתיות, מיסוי חכם, יציבות פוליטית ועוד. כמובן שמדינות יצטרכו להטמיע כלי מדיניות חדשים למשל בנושאים של קניין רוחני, אבטחת מידע ובטיחות צרכנים המשתנים עקב הכלכלה הדיגיטלית. מדינות חייבות לצעוד מהר יותר כדי לאפשר לטכנולוגיות חדשות להיווצר כמו בתחום הרובוטים ורכבים אוטונומיים.

תחום המים הוא הצלחה אדירה והוכחה שניתן להתגבר על אתגרים חברתיים-סביבתיים באמצעות חדשנות

חלחול הטכנולוגיות החדשות הוא נושא קריטי כיוון שפעמים רבות לחברות קטנות, חברות סטרט-אפ לדוגמא, יש רעיונות טובים אך אין להם את הניסיון המעשי והידע להטמיע אותם. טכנולוגיות מתקדמות כבר מיושמות בחברות הגדולות בעיקר בתחומי הרובוטיקה וחומרים חדשים והמדינה צריכה לדאוג שידע זה יחלחל לשאר הכלכלה.

ישראל היא מצד אחד מה שמכונה "מדינת סטארט-אפ" ובמובנים רבים ישראל מצטיינת בתחום זה כגון השקעה במחקר ופיתוח והשקעה של קרנות הון סיכון. יחד עם זאת, במדדים רבים אחרים, בעיקר מה שמכונה "הכלכלה הדיגיטלית" ישראל אינה מצטיינת ואף לעיתים ממוקמת בתחתית טבלת ה-OECD כגון סיבים אופטיים, קניות באינטרנט ועוד.

כאשר מדברים על חדשנות, טכנולוגיה היא רק צד אחד של המטבע וחלקו השני, חשוב לא פחות הוא השוק. אפשריות טכנולוגיות אדירות יכולות להתבזבז אם השוק לא יתפוס אותן, מה שכלכלנים מכנים "כשל שוק". ההצלחה הישראלית של חברות הזנק נובעת בזכות השקעה ציבורית במו"פ שהניבה סקטור המבוסס מדע, קליטת הגירה מוצלחת והשקעה בהון אנושי, בעיקר באמצעות האקדמיה.

יחד עם זאת, אם נשים את מגזר ההיי-טק, המכוון חדשנות באמצעות מו"פ בצד, חדשנות במגזר השירותים ובשאר חלקי הכלכלה קיבלה הרבה פחות תשומת לב. באופן מפתיע, למרות היותכם מעצמת היי-טק, לפחות ישראלים יש גישה לאינטרנט לעומת ממוצע ה-OECD ופריסת הסיבים האופטיים נמצאת בחיתוליה. ההסבר העיקרי לכך הוא תחרות נמוכה בתחום הרשתות, בעיקר בתחום התקשורת – כרגע יש לכם רק 2 חברות תשתיות (בזק והוט) וחברה שלישית של סיבים מצטרפת עכשיו לשוק.

"מהפכת הסלולר פתרה כשל שוק ויש לעשות זאת בתחומים נוספים בכלכלה הדיגיטלית"

תחרות עובדת וישראל עשתה התקדמות מדהימה בסלולר בזכות הרפורמה שהביאה מפעילים נוספים והורידה את מחירי החבילות לבין התחרותיים ביותר במדינות ה-OECD. על ישראל להמשיך באותה גישה בשאר תחומי התקשורת כגון בתחום הקווי ואף הדואר הישראלי חייב להתקדם לעידן האינטרנט ולנצל את היתרונות של מסחר מקוון וכך ישראלים רבים יותר ישתמשו באופציה זו.

תגובה אחת

  1. לא ברור לי מדוע למרות מה שכתוב בכתבה רבים כמוני מבעלי תארים מתקדמים שני ושלישי בתחומיי המדעים,והרפואה והניהול אינם מוצאים עבודה ראויה בישראל,ונאלצים לחפש עבודה בעולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *