המזרח התיכון וצפון אפריקה
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

לבחירת בלוג

הזמנה לתהשקת תוכנית סיוע- "של"ב"

הסכם הקוויז: 10 שנים של פעילות אמריקאית-מצרית-ישראלית משותפת

פורסם ע"י , מנהל תחום בכיר דסק מזה"ת וצפון אפריקה , בתאריך 9 במרץ 2015

ב- 24/12/2004 נחתם בקהיר הסכם ה-QIZ וב-22/2/2005 נכנס ההסכם לתוקפו, לאחר אשרורו בכנסת ובגופים המוסמכים בצד המצרי. מאז כינון ההסכם, פעלו שני הצדדים לקדמו, מתוך מגמה להרחיב ולהעמיק את היצוא המצרי לשוק האמריקאי, תוך ידיעה שהסכם ה-QIZ, הוא הדרך והאמצעי בו בחר ה-USTR לאפשר למצרים סחר חופשי עמם.

פריצת הדרך בקידום השיווק של מוצרי ה-QIZ, קרתה דווקא בתקופת שלטון האחים המוסלמים, בימיו של הנשיא מורסי, אשר בשונה מתקופת מובארכ, הבין שהדרך היחידה לייצא לארה"ב בתנאי שוק טובים, היא ה-QIZ ולכן הם ניאותו להצעתנו משכבר הימים, לצאת ל-Road shows בניו יורק וסן פרנסיסקו, על מנת להגיע אל הקניינים, שנמנעו באותה עת לבקר במצרים, מפאת האירועים וחשש להיקלע לאלימות.

הרעיון לחגוג ולציין את העשור ל-QIZ הגיע מצדנו, בוועדת ה-QIZ המשותפת והוא אומץ עקרונית ע"י הצד הרשמי במצרים וביצועית ע"י התאחדות יצואני הטקסטיל וההלבשה המצרית ובראשה מוחמד קאסם (Mohamed Kassem).

מיד לאחר ההחלטה המשותפת, בה גם לקחו חלק נציגי התאחדות התעשיינים ובראשם ירון הראל, ששימש עד לאחרונה כיו"ר איגוד הטקסטיל בהתאחדות התעשיינים, פנינו במשותף אל גב' גייל סטריקלר (Gail Strickler), הממונה על הטקסטיל ב-USTR. סטריקלר נענתה לאתגר ונרתמה לסייע בעיקר ברעיונות ובקישור למובילים בענף הטקסטיל בארה"ב, שיכולים לתרום אף הם לאירוע המתגבש.

מוחמד קאסם העלה את הרעיון לקיים את האירוע בתערוכת MAGIC, המתקיימת מדי שנה בלאס ווגאס ולאחר הסכמת כל הצדדים, החל ליצור קשר עם הגורמים הרלוונטיים בהנהלת התערוכה. ברור שההחלטה על ווגאס הייתה רבת משמעות מאחר ותערוכת MAGIC נחשבת לגדולה ביותר בענף בארה"ב וקרוב לוודאי בעולם. הרעיון המקורי היה לערב את שרי התעשייה של מצרים וישראל ואת ראש ה-USTR האמריקאי, על מנת לשדר את המחויבות הפוליטית והכלכלית של שלושת הצדדים.

בהכיר השר בנט את חשיבות הסכם ה-QIZ, כהסכם המהווה את ספינת הדגל ליחסי הכלכלה והמסחר בין ישראל ומצרים ומתוך רצון לשמרו ואף להגבירו, החליט אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ לגייס את הנספחים בארה"ב, על מנת שיקדמו את האירועים במדינות אחריותם ולהגיע ל-MAGIC ולהשתתף באירועים על מנת למשוך קניינים לביתן המצרי ולקבלת הסברים על ה-QIZ בביתן במשותף. בעקבות גיוס זה, הופעלו הקשרים עם חברות המוכרות לנספחויות והדבר בלט במיוחד בפעילות של קצינת הסחר חנה קמיונסקי בניו יורק, שהתקשרה ושלחה עשרות הזמנות למתעניינים. דאגנו שהצד המצרי יהיה מכותב במאמצי הקידום, על מנת שיכיר במעורבותנו החיובית.

לאחר שעלו מספר רעיונות, נבחרו, בסופו של תהליך, חמש פעילויות שתהוונה כעמודי תווך לקיום האירוע המשותף:

א.      כינוס וועדת QIZ חגיגית והצהרתית לציון העשור.

ב.      השתתפות בסמינר משותף במסגרת התערוכה.

ג.       הקמת ביתן מצרי לאומי של חברות מצריות ב-QIZ, ובראשו ביתן משותף ישראלי – מצרי.

ד.      טקס חגיגי לגזירת הסרט של הביתן.

ה.      ארוחת ערב גאלה לציון העשור ולחלוקת אותות כבוד.

כאן תוכלו לראות את חוברת האירוע שהוכנה על ידינו לטובת הצוות הישראלי.

א. כינוס וועדת QIZ חגיגית

הרעיון לקיים וועדת QIZ משולשת, ישראל-מצרים-ארה"ב, שהגיע אף הוא מצדנו, נועד ליצור מחויבות פומבית של שלושת הצדדים ל-QIZ ולהתוות דרך לעתיד לבוא. לפיכך, ביקשנו, כי בוועדה ישתתפו נציגיה הרשמיים של הוועדה, כולל נציגים בכירים אמריקאיים ובראשם גייל סטריקלר ולא פחות חשובה גב' סוניה פרנצסקי (Sonia Franceski), הממונה הישירה על ה-QIZ ב-USTR, שהוזמנה על ידינו, שני היו"רים, במכתב משותף אליה ואל הממונה עליה, דן מלאייני (Dan Mullaney)

כמו כן, שיתפנו נציגי ממשלה של מצרים והנספחים והעובדים המקומיים שלנו, שהגיעו במיוחד לקדם את יצוא ה-QIZ ממצרים. בנוסף להם, השתתפו תעשיינים בכירים משני הצדדים וכן ירון הראל ומוחמד קאסם.

כל אחד מהצדדים סקר את העשור מנקודת מבטו והתווה את הדרך מבחינתו לשנים הבאות. בסוף הדיונים, החליטו כל הצדדים לפעול ביתר מרץ להכפלת יצוא הטקסטיל ממצרים לארה"ב באמצעות ה-QIZ וזאת תוך שנתיים עד שלוש, כמו גם לפתח ענפי יצוא נוספים כמו מזון, פלסטיקה וכימיה. לשם כך, הצדדים הסכימו להמשיך ולהשתתף בתערוכות ובאירועי סולו בארה"ב, כולל פניות ממוקדות להנהלות של רשתות או קניינים בכירים, כפי שנעשה עם אמריקן איגל לפני מספר חודשים.

לסיכום פרק זה, ניתן לומר, כי ההחלטה לקיים את מפגש הוועדה הייתה נכונה וכי האווירה במפגש אכן הייתה חגיגית ומאד חיובית. כאן תוכלו לראות את מכתב ההזמנה המשותף.

תמונות ממפגש הוועדה

ב. סמינר משותף

במסגרת הבאת המידע לציבור הקניינים ואנשי העסקים, שהגיעו ל- MAGIC, הצלחנו להיכנס לתכנית הסמינרים, שפעלו בשיטת הסרט הנע ביום 17/2. הוקצו שעתיים לכל סמינר/פאנל, בו הוצגו מצגות ואפשרו לקהל לשאול שאלות את הפנליסטים.

מנחת הסמינר הייתה ג'ולי היוז (Julia K. Hughes), נשיאת אגוד יבואני ההלבשה והאופנה של ארה"ב, היושבת דרך קבע בוושינגטון. יתר המרצים היו לפי הסדר גייל סטריקלר מה-USTR, שהרצתה על הסכמי הסחר החופשי של ארה"ב ויתרונות הפטור ממכס, פיטר האגן (Peter Hagen), נציג בכיר של חברת TARGET, שהרצה על אופן עבודת חברתו מול הספקים השונים בעיקר ממזרח אסיה ואפריקה, אנוכי, שהצגתי את עקרונות ה-QIZ, מוחמד קאסם שדיבר על אפשרויות והזדמנויות בשימוש ה-QIZ ביבוא ממצרים וירון הראל שהתמקד במתן תשובות לשאלות מהקהל, כיצד ובמה להשתמש ביבוא התשומות מישראל.

בסמינר השתתפו בין 80 ל-100 איש, שלא חסכו שאלות ואף נשארו לאחר תום הסמינר ופינוי האולם לסמינר אחר, ושאלו לגבי הזדמנויות ואופי העבודה ב-QIZ.

להערכתי, ההשתתפות בסמינר הייתה חשובה והופעתנו המשותפת בפירוש עודדה קניינים ואנשי עסקים (הרבה יהודים וישראלים לשעבר), להתעניין ולרצות להתנסות בשימוש בהסכם. כאן תוכלו לראות את מצגת, שהעברתי בסמינר. לפרסום מקדים על דבר קיום הסמינר- היכנסו.

סמינר1

הסמינר המשותף

ג. ביתן מצרי וביתן משותף

תערוכת MAGIC נחשבת, כאמור, לתערוכה הגדולה ביותר בארה"ב, וכפי הנראה בעולם והיא מתפרשת על פני חמישה מוקדים שונים, כשכל אחד מתמקד בתחום אחר של האופנה והטקסטיל (אופנת נשים, גברים, אביזרים, הנעלה, ושרשרת אספקה).

יצרני ה-QIZ במצרים נחשבים לחלק חשוב בשרשרת האספקה, העוסקים בתפירה בעיקר ובאינטגרציה של החומרים השונים השייכים למוצר הסופי (חומרי גלם, חומרי עזר, אביזרים וחומרי אריזה).

לאור האמור, נמצא שמיקום הביתן המצרי צריך שיהיה בביתן שרשרת האספקה (SOURCING) וכך גם אולם הסמינרים הסדרתיים, שעסק בתחום זה. בביתן זה הוקמו ביתנים לאומיים של מדינות העוסקות בתחום, רובן ממדינות דרום מזרח אסיה ואפריקה.

ראוי לציין, כי הביתן, שמוקם במיקום אסטרטגי טוב, הוקם כולו ע"י חברה שנשכרה לכך ע"י המצרים ושהקימה את ביתני החברות לפי דרישתן ויש להניח על פי גודל השטח ששכרו. החברה הקימה את הביתן המשותף, שבו התנשאו שלושת דגלי הלאום של ישראל, מצרים וארה"ב.

ביתן זה עמד בכניסה החזיתית של הביתן ואנו טרחנו להעמיד את ג'ק הרון, קצין הסחר מוושינגטון, שעניין באופן קבוע ומתמיד למופת את העוברים והשבים בדבר קיומו של ה-QIZ וכיצד הוא מאפשר קבלת פטור ממכס ביבוא לארה"ב, על אף שמצרים איננה בין המדינות החתומות על הסכם אס"ח עם ארה"ב. לשם כך, הכנו בארץ דף מידע, החתום על ידי שני הצדדים, המפרט את הנדרש על מנת לעמוד בתנאי ה-QIZ. בנוסף, הצגנו רשימה של ספקי ה-QIZ המוכרים הישראלים, העובדים באופן רציף עם מפעלי ה-QIZ במצרים.

ביתן10

כאן המקום להדגיש, כי אנשינו פעלו כל העת למטרה לשמה הם הובאו במיוחד. זאת ועוד, בטרם החל הביתן לפעול, קיימנו עם כל נציגינו סיור מודרך ופגשנו את כל המציגים המצרים, על מנת ללמוד את מרכולתם ולהראות את נכונותנו לפעול לטובתם.

המצרים, בשיתופנו, הכינו הזמנה לביקור בביתן המצרי, כאשר בצידה הופיעו שלושת הדגלים עם האמירה: "Partners in Peace and Prosperity". בנוסף, הנהלת התערוכה הכינה באנר שפוזר ברחבי הבניין כמו גם בכניסה, המקדם את הביתן המצרי, תוך הקפדה להציג את שלושת הדגלים ואת הסיסמא האמורה.

לקטלוג החברות המצריות ולהזמנה לביתן.

תמונות מהביתן

ד. טקס גזירת סרט הביתן
בטרם נפתח הביתן באופן רשמי, החליטו המצרים לקיים טקס חגיגי לגזירת הסרט בכניסה לביתן המצרי ובסמוך לביתן המשותף.

גזירת סרט1

גזירת סרט בטקס הפתיחה

לטקס הוזמן הקונכ"ל המצרי בלוס אנג'לס, אל-חוסייני עבדאלוואהאב (El Husseini Abdelwahab) ונציגי חברות אמריקאיות, כמו גם הנציגים המצרים שהציגו בביתן.

לגזירת הסרט נתבקשתי לקחת חלק, כנציג הישראלי הרשמי הבכיר באירוע, כשלצדו השני של הקונכ"ל עמדה גייל סטריקלר מה-USTR. אעיר, כי לא ידעתי שיש בכוונת המצרים לכבדני במעמד ולכן עמדתי בצד יחד עם הנספחים שלנו מוושינגטון וסן פרנסיסקו. כשהחל הטקס, נקראתי לבוא לקדמת הסרט וזכיתי לכבוד לפתוח כשווה את הביתן המצרי. ייתכן וזה נשמע קצת פאתטי מצדי לציין זאת, אולם אני סבור, שאין זה כלל מובן מאליו שזה היה אמור לקרות.

ה. ארוחת ערב גאלה

בתום יום הפעילות בשטח התערוכה, הוזמנו נציגים בכירים של חברות אמריקאיות, אנשי תקשורת, קניינים וותיקים, מציגים מצרים, נציגי תעשיינים ישראלים, נציגים רשמיים אמריקאים, ישראלים ומצרים וכן חברי ועדת ה-QIZ להשתתף בארוחת גאלה חגיגית, בה ציינו הצדדים את קיום העשור להסכם ה-QIZ ותפעולו.

הארוחה התקיימה במלון Four Seasons, המפואר בלאס ווגאס והכילה כ-130 אורחים כאמור. את המעמד כיבד הקונכ"ל של מצרים בלוס אנג'לס, שנשא דברים וברכות מטעם ממשלת מצרים. במהלך הארוחה חולקו אותות כבוד למספר משתתפים בה. הראשון, לנציג חברת VF, אשר הינה החברה המצטיינת בייבוא מוצרי QIZ ממצרים במהלך העשור.

אותות2

ירון הראל, מנכ"ל ובעלים האמה, יעוז איסקין, מנכ"ל אבקו וחיים כהן, מנכ"ל B&E

 

אחריו ניתן אות לשלושת היצואנים הגדולים ממצרים. אות נוסף ניתן לכלל התעשייה הישראלית, על מאמציה כל השנים בקידום אספקת תשומות ישראליות לצורך עמידה בכללי ה-QIZ. את האות קיבל ירון הראל, מנכ"ל ובעלים של חברת "האמה", המשמשת כאחד הספקים הגדולים וכמי שייצג את התאחדות התעשיינים הישראלית כיו"ר היוצא של איגוד תעשיית הטקסטיל בהתאחדות. לצדו של ירון הצטרפו שני יצרני כימיקלים (אבקו ו B&E).

אות מיוחד ניתן לסוניה פרנצסקי, הממונה על ה-QIZ מטעם ה-USTR, המלווה את הפרויקט כמעט מאז כינונו ופועלת נמרצות לקידומו. בנוסף, ניתנו אותות הערכה מטעם התאחדויות התעשיינים של ישראל ומצרים לשני יו"ר וועדת ה-QIZ המשותפת על עבודתנו ותרומתנו לקידום ה-QIZ.

אותות1

קבלת אות הערכה מטעם התאחדות התעשיינים

 

בדברי, כנציג הישראלי הבכיר הרשמי ובעת קבלת אות ההערכה, ציינתי את מחויבותנו להסכם ה-QIZ, את המטרה להכפלת היצוא, כפי ששמנו לפנינו במפגש הוועדה המשותפת יום קודם לכן והדגשתי את עבודתם ותרומתם האישית של כל חברי הוועדה הישראלית, שלצערי נבצר מהם להגיע לאירועים.

במהלך הארוחה, בשולחן לצדי, ישבה, אילזה מטצ'ק (Ilse Metchek). נשיאת ארגון האופנה של קליפורניה. הנ"ל הציעה לקיים אירוע סולו באמצעותה, בלוס אנג'לס, אליו יוזמנו נציגי רשתות אופנה שאינם מוכרים לנו או הינם הגדולים ביותר בארה"ב, אלא כאלה הנחשבים ל"קטנים עד בינוניים". יחד עם זאת, אלה רשתות גדולות אשר מבחינתנו עשויות להביא להזמנות במיליוני דולרים בשנה ובכך מסוגלות להגביר משמעותית את היקף היצוא של ה-QIZ. מסרתי לה, שהרעיון מצוין וכי נהיה מוכנים להרים את הכפפה ולהיערך לאירוע זה לקראת הסתיו הקרוב. בשיחה עם מוחמד קאסם, השיב האחרון, כי ישמח מאד לשתף פעולה וביקש כי נקדם את הקשר על מנת להביאו לדבר ביצוע. כך נעשה! כמובן באמצעות הנספח שלנו בסן פרנסיסקו.

ארוחת ערב1

ערוכת הגאלה

 

לסיכום אירוע זה אציין, כי הוא היה מרגש וניכר היה, שהנוכחים בו חשו את המעמד המיוחד של ציון העשור ל-QIZ.

תקשורת

היה ברור לכולנו, שהאירוע איננו נסתר מן התקשורת. מוחמד קאסם התראיין למגאזין אופנה אינטרנטי ותיאר את העבודה ב-QIZ, תוך שאיננו מסתיר את קיומה של ישראל כחלק הכרחי בפרויקט זה. הרבה קודם לכן פורסמה כתבה רחבת היקף (בסיוע פעיל של גייל סטריקלר) במגזין Sourcing, בה רואיינו מוחמד קאסם, ירון הראל, ענת כץ, מחמד עאשור (הנספח המסחרי המצרי בניו יורק) ואנוכי.

כתבה שפורסמה בדה-מרקר על ידי אורה קורן זכתה לפרסומי משנה בעיתונות הזרה וכן בעיתון "אלמצר אליום" המצרי (המקביל של גלובס הישראלי), שבעצם תרגם אותה כלשונה כולל ציטוטים מפי אוהד כהן וממני. להערכתי, הדרך הזו הייתה הטובה ביותר לטובת הפרסום במצרים, מבלי שקצצו דבר מהנאמר בכתבה המקורית.

אתם מוזמנים להיכנס להודעה לעיתונות, לכתבה ב-i24news ולידיעה ב- ולידיעה ב-Egypt Independent.

סיכום

חגיגות ציון העשור ל-QIZ, שעלו כרעיון בשיחות עם המצרים, קרמו עור וגידים וככל שחלף הזמן כך הן הפכו מרעיון לאירוע חי נושם ובועט. כל בעלי העניין הצטרפו, ישראלי, מצרים ואמריקאים ופעלו יחד לפתח את הרעיון ולהוציאו לפועל.

אין זה כלל מובן מאליו, שפעילות מסוג זה הינה בת ביצוע. מה שהוכח, שכאשר יש אינטרס כלכלי, הנתמך על ידי הרשויות הפורמאליות המצריות, הוא אפשרי.

המחזה הגלוי של שלושת דגלי לאום, ישראלי, מצרי ואמריקאי, חוברים ועומדים זה לצד זה, הבאנרים הפרושים ברחבי התערוכה ובכניסה אליה, בהם גם הדגלים עם הסיסמא: "Partners in Peace and Prosperity", ההזמנות לאירועים והסמינר עם מצגת שלנו המניפה את שלושת הדגלים גם כן, הפיצו את דבר ה- QIZ ואני מקווה, שהדיו יתורגמו להגברת הייצוא במסגרת הפרויקט. אני מאמין, שיש לחזור ולהופיע יחד באירועים מסוג זה, על מנת לקדם את יצוא ה-QIZ.

אירועי העשור היוו מבחינתי אבן דרך חשובה לפעילות רבת שנים ב-QIZ, שהפך לחלק בלתי נפרד מחיי היום שלי. אני מודה לממונים עליי, שממשיכים לתת בי אמון בדרכי המקצועית ואני מקווה שנזכה כולנו, כל העוסקים במלאכה, לראות כיצד התכניות שלנו מתגשמות כשאנו מציינים את אירועי הכפלת היצוא בשנתיים –שלוש הקרובות.

גבי בר מנהל תחום בכיר דסק מזה"ת וצפון אפריקה

One Response to “הסכם הקוויז: 10 שנים של פעילות אמריקאית-מצרית-ישראלית משותפת”

  1. חנה שרון הגיב:

    כל הכבוד לעוסקים במלאכה חשובה מאין כמוה לכל הנוגעים בדבר,יישר כח גם לעתיד לבוא.

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה למנהל תחום בכיר דסק מזה"ת וצפון אפריקה, גבי בר