ארגונים בין-לאומיים

בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

פרודוקטיביות ואי-שוויון: מה הקשר?

פורסם ע"י , נספחת כלכלית- פריז, OECD , בתאריך 22 בפברואר 2016

פרודוקטיביות (פריון עבודה) הוא אחד המנועים החשובים ביותר לצמיחה ובשונה מהתמ"ג, קשור מהותית לאיכות החיים. במדינות רבות, המשבר הכלכלי האחרון גרם להאטה משמעותית בצמיחת הפרודוקטיביות – מ-1.8% ל-0.71% אחרי המשבר. ברוב המדינות, האטה הזו הרחיבה את פערי הפריון בין עסקים גדולים וקטנים ובין אזורים חזקים למוחלשים. תופעה נוספת שכבר מתרחשת מאז אמצע שנות השבעים היא העלייה באי-שוויון עד לרמה של פי-10 הכנסות לעשירים ביותר ביחס לעניים ביותר במדינות ה-OECD ובישראל הפערים גדולים עוד יותר. מה הקשר בין התופעות אם קיים כזה?

הסיבות הן רבות ותופעות אלו אינן מנותקות  אלא משפיעות אחת על השנייה ולכך יש מספר סיבות ואחת מהן היא קדמה טכנולוגית למשל שלא מחלחלת בין סקטורים ואנשים. הכלכלות המתקדמות הופכות להיות ויותר ויותר דואליות, קרי כלכלה חדשנית ומשגשגת של עסקים חדשניים עם עובדים בעלי כישורים גבוהים ומדצ שני עסקים עם עובדים בעלי כישורים נמוכים ופרודוקטיביות נמוכה המביאה עמה שכר נמוך המגדיל את הפערים בחברה.  התשובה לבעיה היא לא פחות חדשנות אלא חדשנות מכלילה שתאפשר הגדלת הפרודוקטיביות בחלקים נוספים בכלכלה ותאפשר צמצום פערים. אסטרטגיה זו מצריכה מהמדינה חשיבה הוליסטית שלא בוחנת בעיות אלו כנפרדות. גישה זו והשלכותיה הינה הנושא השנתי של ה-OECD לכנס השרים שייערך ביוני הקרוב.

פרודוקטיביות = איכות חיים

המערב הוא שם נרדף לאיכות חיים גבוהה אך המשבר הכלכלי האחרון חשף חוליים רבים בכלכלות המתקדמות בעולם וכדי לשמר את הרף הגבוה של מדינות ה-OECD עליהן לפתור בעיות מבניות בכלכלה, ושיפור הפרודוקטיביות יכול להבטיח איכות חיים לאורך זמן. יש לציין שהחלשות פריון העבודה החלה עוד לפני המשבר וכבר בתחילת ה-2000 המדדים מתחילים להראות האטה אך המשבר רק החריף מגמה זו.

צמיחת הפרודוקטיביות הולכת וקטנה

צמיחת הפרודוקטיביות הולכת וקטנה

להאטה בפרודוקטיביות יש סיבות רבות ובניהן ירידה בהשקעות בהון אנושי (KBC), ירידה במחקר ופיתוח, ירידה בהשקעות, בעיקר בקרב עסקים קטנים. גם במדינות המתפתחות, כמו בסין למשל, הפרודוקטיביות צומחת לאט יותר ולמרות הקצב המהיר של סגירת הפערים הפרודוקטיביות בסין היא עדיין רק חמישית מזו שבארה"ב.

האם אנחנו חיים בעולם חדשני פחות? לא בהכרח ולפי כלכלני ה-OECD, בעיית הפרודוקטיביות אינה בעיה של חדשנות אלא בעיה של חלול החדשנות, מהחברות הגלובליות לחברות הקטנות יותר. פערי הפרודוקטיביות קיימים לא רק בין עסקים אלא בין אזורים ואף לפני המשבר פערים בין ערים גדולות וחכמות לאזורי הפריפריה היו קיימים.

עסקנו רבות בנושאי אי-שוויון והנתונים ידועים אך יש לציין שמעבר לכך שהפערים גדלו, העוני גם כן גדל וברוב מדינות ה-OECD ההכנסה הפנויה למשק בית נשארה סטטית ובמדינות שנפגעו במשבר ירדה בקצב דרסטי כמו 8% בשנה ביוון ו-3.5% בספרד ובאירלנד. כאשר בודקים את העשירון התחתון, המצב הוא גרוע בהרבה יותר ובספרד למשל, עשירון זה הפסיד מהכנסתו הפנויה 13% בשנה לעומת 1.5% בשנה אצל העשירון העליון. העוני במדינות ה-OECD הלך ועלה והגיע לנקודת השיא שלו עם 9.4%. גם בישראל, למרות שיצאה כמעט ללא פגע מהמשבר הכלכלי, שיעור העניים הוא הגבוה ביותר ב-OECD.

מה הקשר? 

פרודוקטיביות ואי-שוויון: השכר מושפע מפרודוקטיביות העובד ומשפיע על אי-שוויון בהכנסות. הכלכלה הדיגיטלית דחפה כלפי מעלה את משכורות העובדים בעלי כישורים גבוהים ובעיקר אלו בעלי כישורים טכנולוגיים. לטכנולוגיה יש ממד נוסף שהשפיעה בעיקר על מעמד הביניים ובמדינות רבות הכלכלה מחולקת לבעלי כישורים גבוהים ובעלי כישורים נמוכים ועבודות רבות באמצע נעלמות. לאי-שוויון בהכנסות יש מאפיין נוסף ומעניין והפערים גדלו יותר בין פירמות מאשר בתוך הפירמה. הטענה של תומאס פיקטי היא שגידול באי-שוויון נובע ממשכורות הענק המושלמות למנכ"לים אך הפערים בין אלו לשאר העובדים בתוך חברה מאוד פרודוקטיביות, לא גדלו במיוחד. נתונים אלו מחזקים את החשש שברבות ממדינות ה-OECD מתחילה להיווצר כלכלה דואלית של סקטור פרודוקטיבי בעל משכורות גבוהות וסקטור לא פרודוקטיבי עם משכורות נמוכות. הכלכלה הדואלית גדלה עוד יותר באמצעות מיקור חוץ, כלומר, הוצאה החוצה של עבודות לבעלי כישורים נמוכים לחברות קבלן וכך השכר הגבוה בתוך החברה נשמר אך לא מחלחל לעובדים שמחוצה לה.

כלכלות רבות במערב הופכות להיות יותר ויותר דואליות

כלכלות רבות במערב הופכות להיות יותר ויותר דואליות

כישורים ושוק העבודה: מחקרים רבים של ה-OECD מראים שבמדינות רבות יש בעיה של אי-התאמת כישורים היוצרים בעיית פרודוקטיביות. שוק העבודה יכול לצמצם פערים אלו אך פעמים רבות מדינות מצמצים אותם באופן מלאכותי על-ידי הגנות נוקשות מדי על עבודות היוצרת סקטורים לא פרודוקטיביים ושוק עבודה נוקשה. מצד שני, שוק עבודה גמיש במיוחד, כזה הנהוג בארה"ב ובאנגליה, פערי הפרודוקטיביות הם הגבוהים ב-OECD.

מה זה אומר?

כיוון שה-OECD מצא שפרודוקטיביות ואי-שוויון קשורים אחד לשני, הם קוראים לקובעי המדיניות לא לטפל בכל אחד מהם בנפרד אלא ליצור מדיניות כוללת שתכוון לסגירת פערי פרודוקטיביות ושוויון בכל שדרות הכלכלה:

  • אינדיבידואל: על המדינה להשקיע בכישורים ובחינוך אך עליה להבין שחינוך פורמאלי לא בהכרח יוצר כישורים, כלומר לא מביא לפרודוקטיביות גבוהה יותר. צעד נוסף שהמדינה צריכה לבצע בתחום זה הוא התייחסות רצינית לבעיית אי-התאמת הכישורים המונעת מיצוי נכון של יכולת האנשים וכמו תמיד להשקיע עוד ועוד בהכשרה מקצועית המאפשרת ליצור כישורים תואמים לשוק התעסוקה.
  • עסקים: הבעיה הגדולה היא חלול הידע והפרודוקטיביות בין העסקים הגדולים לקטנים ולכן על המדינה לפתור זאת באמצעות רגולציה טובה יותר על תעשיית הפיננסים ולאפשר השקעה טובה יותר של המשאבים כמו גישה נוחה יותר לאשראי לעסקים קטנים וגם תוכניות חדשניות בתעשייה המסורתית שיאפשרו להם להיות חלק מהכלכלה הדיגיטלית.
  • אזורים: ערים פרודוקטיביות יותר מאשר אזורים קטנים יותר והן יכולות להיות מרכז ארצי להכללה חברתית באמצעות תחבורה יעילה ועידוד עירוניות. באזורים אחרים יש לייצר תכוניות ספציפיות ולא לקבוע פתרונות כללים שלא מתייחסים לאוכלוסייה עצמה.
אי-השוויון לא יירד ללא עלייה בפריון העבודה

אי-השוויון לא יקטן ללא עלייה בפריון העבודה

המקרה הישראלי

נושא פרודוקטיביות ואי-שוויון נדון מזה מספר שנים בישראל במטרה לפתור את הכלכלה הדואלית הישראלית המתאפיינת בקטר ההיי-טק המרשים לעומת הקרונות האחרים של התעשייה המסורתית וסקטור השירותים הזזים לאט יותר. הפרודוקטיביות היא אחת מהבעיות המרכזיות ביותר בכלכלה הישראלית כיוון שהיא נמוכה מממוצע ה-OECD ומשפיעה על איכות החיים ועל שעות העבודה הארוכות של העובד הישראלי. שעת עבודה של ישראלי ממוצע שווה 37$ בעוד באותה שעת עבודה, צרפתי מייצר 60$ ועובד נורבגי כמעט 80$. עקב כך העובד הישראלי עובד כ-1,860 שעות בשנה בעוד הגרמני יכול להסתפק 1380 שעות בזכות פריון עבודה השווה כ-60$ בשעה.  כאשר מסתכלים לעומק, פריון העבודה הישראלי, נובע אמנם גם מחסור בתשתיות, אינו שווה ועסקים במגזר ההיי-טק הם בעלי פריון עבודה גבוה במיוחד ומשתווים לממוצעים האירופאיים אך בשאר המגזרים, הפריון לא מספק כלל. בנוסף, אי-השוויון בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD ולא יהיה אפשר לצמצם אותו ללא עלייה בפריון העבודה, בעיקר אצל עובדים בעלי כישורים נמוכים. לשם כך ישראל מפעילה תכוניות רבות בניהן התוכנית של ה-OECD בשם חדשנות מכלילה שעיקרה היא חלחול מתודות החדשנות שישראל ומגזר ההי-טק כה טובים בהן לעבר שאר הכלכלה הישראלית.

ריטה גולשטיין-גלפרין נספחת כלכלית- פריז, OECD

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספחת כלכלית- פריז, OECD, ריטה גולשטיין-גלפרין