ארגונים בין-לאומיים

בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

עתיד הפרודוקטיביות – תיאוריית החלחול

פורסם ע"י , נספחת כלכלית- פריז, OECD , בתאריך 13 באוגוסט 2015

אנחנו חיים בטוב שבעולמות ומאז המהפכה התעשייתית חיי בני האדם השתפרו ללא שיעור. בני אדם חיים היום טוב יותר ובעיקר יותר שנים. חלק חשוב מהקדמה האנושית נעוצה ביצרנות (פרודוקטיביות) האנושית, המאפשרת לכלכלה לצמוח ולהתקדם. בשנים האחרונות, הפרודוקטיביות נמצאת בנסיגה, מגמה שהחלה בשנות ה-2000, הרבה לפני המשבר הכלכלי האחרון. חוקרי ה-OECD מנסים להבין מדוע זה קורה וכיצד ניתן לשנות את המגמה, שמאיימת על דרך חיינו.

כמעט הכול

פול קרוגמן, הכלכלן המפורסם טען ש: "פרודוקטיביות היא לא הכול אבל בטווח הארוך היא כמעט הכול". פרודוקטיביות היא חלק בסיסי מהכלכלה והיא אינה קשורה בעבודה מאומצת או בשעות ארוכות, אלא בעבודה חכמה יותר, המאפשרת לייצר יותר באמצעות רעיונות חדשניים, חידושים טכנולוגיים ומודלים עסקיים טובים יותר. בעבר, חידוש טכנולוגי, כמו מנוע הקיטור, שינה לחלוטין את אופי הייצור התעשייתי וכתוצאה מכך את איכות חיי האדם. פרודוקטיביות קשורה באופן ישיר לרווחת העובד, כיוון שפערי השכר הקיימים בין המדינות השונות משקפים, לרוב, את פערי פרודוקטיביות העובד.

מנוע קיטור – המצאה ששינתה את הכלכלה והאנושות כולה. מקור: ויקיפדיה

מנוע קיטור – המצאה ששינתה את הכלכלה והאנושות כולה. מקור: ויקיפדיה

 

העתיד

קיים דיון ער בסוגיית הפרודוקטיביות ומצדדי הגישה הפסימיסטית טוענים, שההאטה בפרודוקטיביות, שבה אנו חוזים בשנים האחרונות, היא רק תחילתו של תהליך. החידושים המהפכניים מאחורינו ולכן לא תתרחש קפיצה גדולה, כמו זאת שהתרחשה במאה ה-20. הפסימיסטים רואים את השינויים הדמוגרפים, הפערים הגדולים בחינוך ובשכר ואף שינויי האקלים וטוענים, שהמצב רק יורע. מצד שני, כלכלנים אופטימיסטיים בונים על מהפכת ה-IT ובטוחים, שהיא זו תשנה את פרודוקטיביות העובדים לטובה.

אז למה הפרודוקטיביות בנסיגה? לפי דו"ח ה-OECD הסיבה אינה נעוצה במחסור בחדשנות על-די התאגידים הגדולים, אלא האטת חלחול החדשנות בכלכלה העולמית, כיוון שהפרודוקטיביות של התאגידים הגדולים עדיין גבוהה מאוד אבל הפערים בינם לבין שאר העסקים גדלים. תאגידים גדולים אלו מצליחים לשמור על רמת פרודוקטיביות גבוהה בזכות השתתפות מואצת ב-GVC (שרשראות ערך גלובליות) ושימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים להעברת רעיונות חדשניים. לפי הנתונים העדכניים, הפרודוקטיביות בתאגידים גלובליים במגזר היצרני צמחה ב-3.5% מתחילת המאה וזאת לעומת צמיחה של 0.5% ביתר החברות וכי פער זה גדל, כאשר בוחנים חברות במגזר השירותים, שם בעיית הפרודוקטיביות הינה הקריטית ביותר.

לפרודוקטיביות יש השלכות רבות. הן לא נעצרות בשורת הרווח של החברה ועלייה בפרודוקטיביות יכולה להשפיע אפילו על צמיחה מכלילה. חלק מפערי השכר הקיימים בכלכלה הם פועל יוצא של פערי פרודוקטיביות בין סוגי תאגידים והעלאת הפרודוקטיביות בתאגידים נוספים יכולה לצמצם את הפערים.

תיאוריית החלחול של הפרודוקטיביות

כדי שפרודוקטיביות תוכל לחלחל כלפי מטה צריכים להתקיים התהליכים הבאים:

  • גלובליזציה שעובדת: קשרים גלובליים באמצעות סחר, FDI, השתתפות ב-GVC וניידות של עובדים בעלי כישורים בין עסקים. גלובליזציה אמורה לייצר תחרות טובה יותר וכתוצאה מכך תמריצים לחברות לאמץ תהליכים חדשניים.
  • ניסוי ותהייה: הפיתוח העולמי תלוי בעסקים אמיצים, שינסו לפתח טכנולוגיות חדשות ולאמץ מודלים עסקיים חדשניים.
  • מחקר ופיתוח (R&D): על עסקים להשקיע בידע מבוסס הון (KBC), כגון מחקר ופיתוח וכישורים לשם הפיכת טכנולוגיות חדשות ליישום מוצלח בעסקים.
  • הקצאה מחדש יעילה של משאבים כדי לחזק הצמיחה של חברות החדשניות ביותר.

זה הכישורים טמבל!

מעבר לבעיות המבניות, שמונעות התנעה של הפרודוקטיביות, לנושא הכישורים יש תפקיד חשוב מאוד בנושא. כישורים לא תואמים פוגעים בצורה חדה ביכולת של עסקים לחדשנות ולפי המחקר האחרון של ה-OECD, כרבע מהעובדים דיווחו על כישורים לא תואמים לתפקיד אותו הם מבצעים, כלומר, בעלי כישורים עודפים או בעלי כישורים נמוכים מדי. רוב העובדים בעלי כישורים לא תואמים הם "אובר-קווליפלד" לתפקיד בחברות גדולות, מה שמקשה על עסקים קטנים יותר למשוך אנשים מוכשרים לשם התרחבות העסק. לפי ההערכות של ה-OECD, שיפור תאימות הכישורים במדינות בעלי אי-התאמה גבוהה, כמו ספרד ואיטליה, יכולה לתמרץ את הפרודוקטיביות ב-10%.

שיפור תאימות הכישורים תגדיל את הפרודוקטיביות. מקור תמונה: idealist

שיפור תאימות הכישורים תגדיל את הפרודוקטיביות. מקור תמונה: idealist

 

העתיד שייך לצעירים

רק 22% מהעסקים הקטנים בפינלנד, שאחראים ל-41% מכלל התעסוקה, הם בני פחות מ-5 שנים, לעומת יותר מ-50% בארה"ב ובמדינות אחרות. הנתון זה מעיד על הקושי של עסקים קטנים לגדול ועל כושר שרידות גבוה בשוק תחרותי פחות. בארה"ב, עסקים ותיקים גדולים פי 7 מחברות הזנק לעומת איטליה ונורבגיה, בהן היחס עומד על פי 2 בלבד.

כלי מדיניות להאצת הפרודוקטיביות

חדשנות היא עדיין הכלי הטוב ביותר, שהמדינה יכולה לתמרץ, לשם האצת הפרודוקטיביות. על המדינה להזרים יותר תקציבים ציבוריים למחקר, שיאפשרו לעסקים לגדול וכך להגדיל את הפרודוקטיביות שלהם. על המדינה ליצור אווירה ורגולציה לא רק להצלחות אלא גם לכישלונות, כיוון שחדשנות וטכנולוגיות חדשות נוצרות רק תוך כדי ניסוי והעזה וללא היכולת לנסות ולהיכשל, התקדמות לא תתרחש.

לאתחל את החלחול: כיוון שהבעיה נעוצה בעיקר בסקטור השירותים, על המדינה לאפשר תמריצים לעסקים לשם ייעול ואימוץ טכנולוגיות טובות יותר. אחת מהדרכים היעילות לכך היא שיתוף פעולה בין עסקים לאוניברסיטאות, בעיקר עסקים קטנים, כדי שיוכלו להרוויח מהידע הגלובאלי והכישורים הקיימים במרכזים מחקריים אלו. מהלך נוסף, שהמדינה יכולה וצריכה לבצע, הוא בתחום המחקר ופיתוח, שיכוון בעיקר לעסקים קטנים וצעירים, כיוון שעסקים אלו מפסידים בשנים הראשונות לעסק בתחום המו"פ והמדינה יכולה לאפשר לפרויקטים אלו זיכויי מס.

כדי שהחלחול בין החברות הפרודוקטיביות ביותר לאלו שנמצאות בתחתית הטבלה יתקיים, השוק חייב להיות יותר תחרותי:

  • פשיטות רגל: על המדינות לאפשר תהליכי פשיטות רגל קלים ומהירים יותר. באיטליה למשל, תהליכי הבירוקרטיה לפשיטת רגל לעסקים קטנים הם המורכבים ביותר במדינות ה-OECD, מה שמקשה עוד יותר על תחרותיות.
  • ניידות עובדים לשם הקטנת אי-התאמת הכישורים. ה-OECD קושר בין אי-גמישות בשוק העבודה לאי-תאימות כישורים וטוען, שהגנה כבדה מדי על הזזת ופיטורי עובדים יוצרת אי-תאימות גבוהה מדי.
  • כלי מדיניות, שיעודדו למידת עובדים מבוגרים ויגשרו על הפערים בכישורים טכנולוגיים הקיימים במדינות רבות.

המקרה הישראלי

הישראלים עובדים יותר מעמיתיהם במדינות ה-OECD ולפי הנתונים האחרונים, העובד הישראלי עובד כ-1,867 שעות בשנה, לעומת ממוצע ה-OECD, שעומד על 1,770 שעות, מה שמעיד על האבחנה של ה-OECD, שפרודוקטיביות אינה קשורה לעבודה רבה, אלא לעבודה חכמה. לפי מחקר שנעשה בישראל על-פי הנתונים של ה-OECD, הפרודוקטיביות של העובד הישראלי נמוכה יחסית למרבית המדינות המפותחות.

פריון לשעת עבודה בישראל

פריון לשעת עבודה בישראל

 

לפערים יש סיבות רבות, אך בכל מה שקשור לשוק העבודה, ה-OECD מצביע על הפערים בהשתתפות בתעסוקה במגזרים השונים בישראל, בעיקר במגזר הערבי והחרדי. לשם כך, מפעיל משרד הכלכלה תכניות רבות להגברת ההשתתפות של אוכלוסיות אלו והדוח האחרון של ה-OECD שיבח את הפעולות, שבוצעו אך הדגיש שהדרך עוד ארוכה. עוד בין הסיבות לפערי הפרודוקטיביות בישראל הם: היקף הכלכלה השחורה והוצאות הביטחון הגבוהות, הבאות על חשבון הוצאות כלכליות-אזרחיות. מאפיין אחד, שהוא עדיין נעלם בישראל, הוא ההון האנושי. רמת ההון האנושי בישראל נחשבת גבוהה, כיוון שרמת בעלי התארים גדולה יותר מאשר במדינות ה-OECD, אך כמות לא תמיד מעידה על איכות ובמבחני פיז"ה ישראל ממוקמת לרוב מתחת לממוצע. בקרוב יתפרסמו תוצאות סקר הכישורים בישראל של ה-OECD וכך נוכל לדעת יותר על רמת הכישורים ואי-התאמת כישורים של עובדים, מאפיין חשוב ביותר לפרודוקטיביות.

ריטה גולשטיין-גלפרין נספחת כלכלית- פריז, OECD

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספחת כלכלית- פריז, OECD, ריטה גולשטיין-גלפרין