ארגונים בין-לאומיים

בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

בדרך לצמיחה 2016 – תעודת גמר

פורסם ע"י , נספחת כלכלית- פריז, OECD , בתאריך 2 במרץ 2016

שנת 2016 הייתה אמורה להיות השנה שבה המשבר הכלכלי אמור היה להיות חלק מהעבר הלא נעים אבל התחזיות הכלכליות האחרונות מראות שאת המשבר האחרון קשה להשאיר מאחור ותחזית הצמיחה של ה-OECD נחתכה בשלישית עקב מיעוט השקעות בכלכלה העולמית. השברים הקיימים לא נוצרו בסוף 2008 אלא החלו כבר אז בשנות הגאות, תחילת ה-2000, בעיקר האטה בצמיחת הפרודוקטיביות, לא רק במערב אלא גם בכלכלות המתפתחות, סימן המראה שלא בקלות הן יסגרו את הפער מהמדינות המתקדמות ביותר. ה-OECD מדגיש את החשיבות ברפורמות והן הדרך היחידה להתניע את הכלכלה ולכן מפרסם כל שנה את הדוח הולכים לצמיחה (Going for Growth) שמטרתו לעזור לממשלות ביצירת וביצוע רפורמות מבניות והשפעת על הכלכלה ועל האזרחים.

אז מה היה לנו?

לפי ה-OECD, קצב הרפורמות הואט בשנת 2015 ורק 14% מההמלצות הוטמעו באופן מלא ו-36% בתהליכי הטמעה. במרבית מדינות ה-OECD הרפורמות שבוצעו הן בעידוד יציאת נשים לעבודה, הפחתת מרווח המס של העובד (כלומר להקטין את עלות העובד על המעסיק) ושיפור בחינוך. רפורמות שבוצעו פחות הן בתחומי החדשנות, יעילות בשוק הציבורי ורגולציה בשוק התעסוקה. ה-OECD אופטימי מאוד לגבי אי-שוויון בהכנסות וטוען שמרבית הפעולות שננקטו כנראה יעזרו להקטין את הפערים בחברה.

הדרך לצמיחה של ישראל

לשם הטמעת רפורמות ספציפיות, ה-OECD מחלק את מדינות הארגון לשמונה קבוצות בעלות אתגרים וחוזקות משותפים ואת ישראל דירג בקבוצה אחת יחד עם צ'כיה, אסטוניה, הונגריה, פולין ולטביה. האתגרים המשותף הוא פער הפרודוקטיביות הגדול בין מדינות אלו לבין הכלכלות הגדולות ביותר במערב. לפי ה-OECD,  הפרודוקטיביות בישראל לא צומחת בקצב מספק בשנים האחרונות והיא חלשה בעיקר בסקטורים המוגנים מתחרות כמו חקלאות ואנרגיה למשל. החוזקות של קבוצה זו הוא שוק תחרותי ובסיס תעשייתי חזק. ה-OECD מציין שישראל ביצעה בשנים האחרונות רפורמות לחיזוק התחרותיות ויצירת תעשייה חדשנית.

טבלת מדינותלפי ה-OECD, קבוצת מדינות אלו וישראל בתוכן, מצליחות לצמוח בקצב מהיר יותר מאשר מדינות מערב אירופה בזכות שכר נמוך אך ככל שהתמ"ג יעלה כך גם השכר והתחרותיות תרד ולכן הן חייבות לבצע רפורמות בשוק התעסוקה, השקעה בהון אנושי וחדשנות.

תחרותיות ויזמות: הארגון ממליץ לישראל להוריד חסמים לאורך כל שדרות הכלכלה וחסמי כניסה לתעשייה הגדולה (אנרגיה, תקשורת ותחבורה) ולשירותים מקצועיים. לפי הארגון הורדת חסמים אלו תאפשר הגדלת הפרודוקטיביות ותחרותיות. ביטול חסמים אלו יאפשרו כניסה גדולה יותר של חברות חדשות והגדלת החדשנות במשק.

פערי פרודוקטיביות

פערי פרודוקטיביות

הון אנושי וחדשנות: ה-OECD קורא לישראל ולשאר המדינות בקבוצה זו להגדיל את ההשקעה בהון האנושי כדי לשדרג את היתרון היחסי בתחום התעשייה על-ידי יצירת עובדים בעלי כישורים טובים יותר. ההמלצה של ה-OECD לישראל היא להשקיע יותר בתחום ההכשרה המקצועית (VET) כדי לאפשר מעבר טוב יותר מבית הספר לעבודה. ה-OECD לא קורא לישראל לבצע רפורמה בחדשנות כי בניגוד לשאר המדינות שבאותה קבוצה, ישראל משקיעה הרבה מעל ממוצע ה-OECD במחקר ופיתוח.

שוק התעסוקה: ה-OECD ממליץ לכלל חברות הקבוצה להפחית את מרווח המס על העבודה ויחד עם זאת להסתמך פחות על מיסי הכנסה, בעיקר מיסים לא פרוגרסיביים כמו מע"מ ומיסי סביבה.

טבלת רפורמות:

טבלת רפורמות

ריטה גולשטיין-גלפרין נספחת כלכלית- פריז, OECD

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספחת כלכלית- פריז, OECD, ריטה גולשטיין-גלפרין