אירופה
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

בחרו בלוג

בחירות 2017 בראי הכלכלה הגרמנית

פורסם ע"י , נספח כלכלי ברלין, גרמניה , בתאריך 5 בספטמבר 2017

ב- 24 לספטמבר ייערכו בגרמניה הבחירות הכלליות לבונדסטאג, וכ- 61.5 מיליון בעלי זכות בחירה יוכלו להגיע לקלפיות ולהצביע.

פחות משלושה שבועות למועד הבחירות ובמבט חטוף התמונה המשתקפת בעיניו של הבוחר הגרמני נראית די טוב. בעוד מדינות בעולם חוות טלטלות ושוקיהן לוקים בחוסר בהירות לגבי עתידם, הכלכלה הגרמנית צומחת בהתמדה (עלייה של 1.9% ב- 2016), האבטלה נמצאת ברמה הנמוכה ביותר מזה עשרות שנים, ההכנסות ממסים זורמות כמו שלא היו מעולם ושר האוצר הגרמני סיים עוד שנה ללא חוב חדש.

החברות הגרמניות גם הן אופטימיות ומוצריהן, ממכוניות ומכונות ועד לתרופות מובילים במכירות ברחבי העולם. הכלכלה הגרמנית מצליחה כל כך, שיותר ויותר מעזים לחלום על קיצוץ במיסים לצד אלו המפחדים מהעניין יתר על המידה.

אולם, לצד אווירת שביעות הרצון, מתמודדת הכלכלה הגרמנית עם בעיה רצינית בתשתיותיה של המדינה וישנן עדויות רבות על כך שהכבישים, הגשרים ובתי הספר בגרמניה מתפוררים.

בדו"ח של ועדת מומחים, אשר מאז 2014 בוחנת את מצב התשתית הציבורית מטעם משרד הכלכלה הגרמני המצב אף הוגדר כ"חולשה מרכזית בגרמניה".

מועדון הנהגים הגרמני ADAC העריך שישנם יותר מ -1,900 פקקי תנועה בכבישים גרמניים מדי יום וכי לא חולפת יממה אחת ללא עיכובים או ביטולים בתחבורה הציבורית.

כמו כן, תושבי ברלין מעידים על תיקוני דרכים רבים שצצו בכבישי העיר כפטריות אחרי הגשם אשר השלמתם מתעכבת בשל השיטפונות שפקדו את העיר בקיץ האחרון.

בעיה נוספת עמה מתמודדת המדינה, היא שעבור אחד מכל עשרה ילדים, אין באפשרות הוריו למצוא מקום במעונות יום למרות זכותם החוקית למקום כזה. בנוסף, 1,041 בריכות שחייה ציבוריות נסגרו או שהן עומדות בפני סגירה. כמו כן, גרמניה משקיעה בחינוך שיעור של 4.3% מהתפוקה הכלכלית שלה. זאת בעוד שמדינות אחרות ב- OECD, משקיעות בממוצע 5.2% מתפוקתן הכלכלית.

"ההוצאות הציבוריות נחתכו, שירותים ציבוריים רבים נפלו קורבן לעט האדום או הופרטו, היטלים הועלו ונוספו דמי שימוש", מתלוננים נציגי האיגודים המקצועיים בדו"ח המומחה.

המצב המתואר, עולה בקנה אחד עם פרסום הנתונים לפיהם תוך עשור התדרדרה גרמניה מהמקום ה-3 למקום ה-11 בדירוג התשתיות בהשוואה עולמית.

לפי כתבה של "דבר ראשון" מאת יונתן קירשנבאום מיום 15.8.2017, "לאחר המשבר הפיננסי  ובעיצומו של המיתון שהגיע אחריו, חוקקה ב-2009 ממשלת מרקל חוק הנקרא בגרמנית Schuldenbremse ("מעצור-חוב"). החוק מגביל את יכולתה החוקית של גרמניה להגדיל את ההוצאה הציבורית, ומביא אותה למצב בלתי נמנע של צמצום רמות החוב. לחוק זה הייתה השפעה מכרעת על ההשקעה בתשתיות הגרמניות. מאז איחוד מערב ומזרח גרמניה, השקיעה גרמניה המאוחדת סכומי כסף גדולים בשיקום תשתיותיה של מזרח המדינה. עם זאת, מאז האיחוד הולכת וקטנה מידת ההוצאה על פיתוח תשתיות במדינה. תהליך זה הוקצן מאז הקמתו של גוש היורו, אשר כולל כתנאי סף להצטרפות הגבלות פיסקליות על הגירעון והחוב." (מקור: http://www.davar1.co.il/81072/ )

הבעיות המתוארות לעיל מעלות שאלות כלכליות לקראת הבחירות הקרובות. האם הממשלה צריכה להשקיע יותר בתשתיות ובחינוך, האם עליה לחכות למיתון הבא, האם יש לקצץ במיסוי כך שלאזרחים יישאר יותר כסף בכיסיהם. בנוסף, עולה שאלת ה"צדק חברתי", אשר הסוציאל-דמוקרטים הציגו כנושא מרכזי בקמפיין מפלגתם. שאלות אלו בהן יכריע הבוחר הגרמני בקרוב, חשובות במיוחד כאשר ברקע תלויים ועומדים נושאים נוספים המהווים נטל נוסף על הקופה הציבורית, החל בהוצאות בגין פליטים ומהגרים ועד עלות "Energiewende", מדיניות מעבר האנרגיה של המדינה, לאירו בונדס ואפשרות לסיבוב נוסף של הקלה החוב עבור יוון.

 

מקור:

http://www.dw.com/en/the-german-economy-in-the-2017-election-year/a-40272596

 

דורון אברהמי נספח כלכלי ברלין, גרמניה

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי ברלין, גרמניה, דורון אברהמי