מבזקים
יום שלישי , 21 נובמבר 2017
דף הבית » אלקטרוניקה » מה הקטע עם הפארקים הטכנולוגיים/דו-לאומיים בסין?

מה הקטע עם הפארקים הטכנולוגיים/דו-לאומיים בסין?

עם כניסתי לשנה האחרונה שלי בסין ולקראת תום שליחותי, זה הזמן לחשוב יותר לעומק על תופעות שלא הייתי מודע להן טרם הגעתי לכאן, אך עם הזמן נהפכו לסוג של חלק מהשגרה והיום-יום שלי ותפסו נפח הולך וגדל (אולי אפילו – גדול מדי) משגרת עבודתי.
אם אני צריך לחשוב על נושא אחד שהעסיק אותי מהצד הסיני של המפה, לכל אורך שליחותי, הרי שמדובר על נושא פארקי ההיי-טק, הפארקים הטכנולוגיים, הפארקים הדו-לאומיים וכו' (יש מגוון של שמות לתופעה זהה פחות או יותר – אזור מסוים שהממשלות המקומיות הסיניות מנסות למשוך אליו חברות ישראליות – בין אם בתחום מסוים כמו אגרוטכנולוגיה או במכלול של תחומים).
בתחילת השליחות עוד לא הבנתי בדיוק מה קורה כאן אבל עם חלוף הזמן הבנתי את העיקרון, אני עדיין מנסה (בשלב הזה של השליחות כבר יחסית בהצלחה) להדוף בקשות לפגישות או ביקורים בהמוני פארקים כאלו שדומה כי קיימים בכל פרובינציה ופרובינצייה, משנדונג, דרך הוביי ועד להונאן ומונגוליה הפנימית, מערים ידועות ועד לערי שדה שהסיכוי שחברה ישראלית כלשהי שמעה עליהן הוא מזערי, ובכל זאת, פרנסי העיר כבר הקימו את הפארק עבור החברות הישראליות והוא כרגע ניצב, בודד, מזהיר וחדש מהניילונים, רק מחכה להם שייכנסו. השלטים כבר מוכנים בצדי הדלתות ואם רק תרצו, גם מזוזות יתקינו.
מה הסיבה למבול הפארקים האלו, שאגב, ישראל היא ממש לא המדינה היחידה שמנסים למשוך לשם (כמעט כל דיפלומט עימו דיברתי בנושא גלגל עיניים ופלט אנחה כששאלתי אותו על הנושא)?
יש לי את ההשערות שלי. הבה ננסה לעשות בהן סדר:
1. הממשל הסיני מעודד פעילות של חברות זרות בתחום ההיי-טק בסין. כפי שישראל מעוניינת בתאגידים זרים שיפתחו אצלה מרכזי מו"פ ופעילות, כך גם סין מעוניינת בחברות זרות שיפתחו אצלה פעילות ויספקו מקומות עבודה.
2. על מנת לעשות זאת, כל פרובינציה וכל עיר רלוונטית (ולא רלוונטית) סיפקה הטבות וסובסידיות לפיתוח פארקים מעין אלו, ועשתה זאת עוד לפני שהבינה מה הסיכוי שחברות זרות יקימו בה פעילות.
3. ההטבות והסובסידיות הגיעו בסופו של דבר, בין היתר, ליזמי נדל"ן, שהקימו את הפארק ועכשיו צריכים להראות פעילות ונוכחות של חברות זרות על מנת להמשיך ולקבל את ההטבות או להצדיק אותן.
4. התוצאה: פארקי היי-טק שקמו בפרובינציות נידחות ועומדים ריקים (כי למה, לעזאזל, שחברה ישראלית תקים את המטה שלה דווקא בפארק תעשייה שניצב בפאתיה המערביים של מונגוליה הפנימית?)
5. עתה יש לנו ממשלה מקומית או יזמים פרטיים עם פארק היי-טק שעומד ריק ולא מאוכלס. זה הזמן להציע משרדים בחינם או אפילו, במקרים מסוימים (וגם זה קרה) לשלם כסף לחברה זרה שתקים שם משרדים.
6. מאחר וגם הסינים מבינים שיש כאן מקרה של עייפות החומר מצדם של הגורמים הזרים (שמופצצים בפארק אחרי פארק), הם מנסים להסוות במקרים מסוימים את הפארק ולהציג אותו במגוון דרכים אחרות: בין הדרכים הפופולאריות: קרן השקעות (שפארק בצדה), מאיץ/אקסלרטור (בתוך פארק), מרכז הדגמה/פיילוט (בתוך פארק).
אם כך, כפי שניתן לראות, הכוונה של הממשלה הסינית – לעודד חדשנות, לעודד פעילות של חברות זרות במדינה הפכה לסוגייה של נדל"ן ותשתיות. מדוע?
ובכן, גם במקרה זה יש לי את ההשערות שלי:
החל מבניית החומה הסינית ועוד לפניה, הסינים הם אלופי העולם בבנייה, בנייה בכלל ובניית פרויקטי ענק בפרט. סכרים, תחנות כוח, כבישים, רכבות מהירות ועוד. זו, בין היתר, הסיבה לכך שהסינים זוכים כמעט בכל פרויקט תשתית בארץ, וכך גם במקומות אחרים בעולם.
אמר כבר מי שאמר שלכל מי שיש פטיש, כל בעיה נראית כמו מסמר. דומה שהמטאפורה הזו נכונה במיוחד במקרה של הסינים, להם יש פטישים רבים. בעיה של צמיחה כלכלית? הבה נבנה עוד בתים ועוד פרויקטי תשתית! (ואז מה אם יש כבר עשרות מיליוני דירות שעומדות ריקות, צריך לתת עבודה לפועלים).
בעיה של חדשנות, של טכנולוגיה? של אי פעילות מספיק חברות זרות במדינה? אין בעיה, נבנה פארקי חדשנות ופארקי טכנולוגיה!
הגישה אם כן, הייתה, כמו בסרט המיתולוגי בכיכובו של קווין קוסטנר "שדה החלומות": “If you build it, they will come”. אך שלא כמו בסרט הנ"ל, כאן מיליוני הדירות הבנויות ופארקי ההיי-טק המוכנים עומדים ריקים ואף אחד לא בא.
מה השורה התחתונה? התשובה ששגורה על שפתי כשעוד נציג של פארק היי-טק בא למכור לי את מרכולתו, היא שחברות ישראליות ישמחו להקים נציגות בפארק בשני מקרים: כשיש להן פעילות עסקית ספציפית במקום מסוים או כשיש להן משקיע ספציפי ממקום מסוים.
במילים אחרות: אם אתה רוצה שחברה ישראלית תפתח את משרדיה בפארק שלך, קודם תדאג שיהיו לה עסקים בסביבה – שלח לנו פרויקטים ספציפיים ולאחר שאותה חברה ישראלית תזכה בהם ותקבל תשלום ניתן יהיה לדבר על פתיחה של נציגות קבע בפארק.
לחלופין – בעל המאה הוא בעל הדעה – יש לפארק גם קרן? מצוין! תתכבד החברה ותשקיע בחברה ישראלית, תהיה אחת ממקבלי ההחלטות בה ואז תוכל להעביר אותה לכל מקום שתמצא לנכון.
עד כה, כמעט לא זכינו לביקורים נוספים של אותם פארקים שזכו לתשובה זו – מה שמוכיח שהעניין שלהם אכן היה בהקמת נציגות (כלומר, נדל"ן) ולא בשת"פ אמיתי בצורה של פרויקטים או השקעות.
ולחברה ישראלית אני מציע: סין היא יעד מורכב, גם במקומות היותר ברורים מאליהם בנוגע לפתיחת משרדים כאן (בייג'ינג, שנגחאי או שנז'ן).
חברה ישראלית שמקבלת הצעה לפתוח משרדים במקום מסוים בסין שבו עדיין אין לה פעילות ראויה לשמה, צריכה לחשוב היטב לפני שהיא הולכת להרפתקה כזו.
אני מציע שלא להסתפק בהבטחות למשרדים בחינם בפארק ולעסקים שיבואו בעקבות פתיחת המשרדים. אני מציע ראשית לראות את העסקים שמגיעים מהמקום (פרויקטים או השקעות) ורק לאחר מכן לבחון ברצינות נושא של הקמת נציגויות בפארקים מעין אלו.

ליצירת קשר

כתיבת תגובה

(לא יוצג באתר)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי- בייג'ינג סין,, אופיר גור