מבזקים
יום שני , 25 ספטמבר 2017
דף הבית » בטחון מולדת- HLS » האם דמדומי הסתיו ביחסי סין-ארה"ב ישפיעו על פריחת הדובדבן הישראלי?

האם דמדומי הסתיו ביחסי סין-ארה"ב ישפיעו על פריחת הדובדבן הישראלי?

לא מעט ספקולציות בנוגע ליחסי סין-ארה"ב, במידה וייבחר הנשיא הנוכחי, דונלד טראמפ, נשמעו טרם הבחירות בארה"ב. חלק מהספקולציות נשענו על דברי המועמד עצמו, וכללו האשמות שלו בדבר משחק בשערי מטבע של בייג'ינג, תנאי סחר לא הוגנים ועוד.
יחד עם זאת, בשבועות הסמוכים לאחר השבעתו נראה היה כי דיבורים לחוד ומעשים לחוד, והרושם שנוצר מדבריו הפייסניים של הנשיא בנושא לאחר שנבחר היה כי יחסי הסחר בין ארה"ב לסין הם חשובים מדי לשני הצדדים, כשהיה ברור שברקע לכך עומדת ההבנה כי ממאבקי סחר בין שני הצדדים תפסיד לא רק סין, אלא גם הכלכלה האמריקאית.
עם זאת, בחודשים האחרונים היינו עדים לתחילתה של הדרדרות מסוימת ביחסים בין ארה"ב לסין, במקביל למה שנתפס כנטיות בדלניות יותר של ארה"ב, בין היתר עקב הנסיגה האמריקאית מהסכם הסחר הטראנס פאסיפי (TPP).
באחד מנאומיו המוצלחים ביותר של הנשיא הסיני שי, במהלך כנס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בינואר, דימה שי פרוטקציוניזם מסחרי והתבדלות כלכלית ל"הינעלות, מבחירה, בחדר חשוך – אליו הגשם והרוח אומנם לא יכולים לחדור, אך גם לא האוויר ואור השמש" (אחת מהמטאפורות היפות ביותר בנושאי סחר שניתנו אי-פעם, לדעתי).
בנאום לא הזכיר הנשיא הסיני את טראמפ בשמו, אך היה ברור למי הוא מכוון. שי גם הדגיש בנאומו את מחויבותה של סין להסרת מחסומי הסחר ולתמיכה בגלובליזציה, ובכך הציב את עצמו בעמדה הופכית לזו של הנשיא האמריקאי שמתקשרת דווקא לפרוטקציוניזם והתבדלות (הו, האירוניה ההיסטורית).
במקביל, המתיחות בין ארה"ב וצפון קוריאה (שנתפסת כבת החסות המטורפת משהו של סין) והחשש מהסלמה צבאית, לא הועילו להורדת הלהבות. לא סייעו לכך גם הציוצים של הנשיא טראמפ בטוויטר, האחד מסוף חודש יוני בו, בצורה מתנשאת משהו, הודה לסין ולנשיאה על שניסו לעזור במשבר (בחוסר הצלחה, כפי שציין) והשני בו תקף אותה כבר באופן גלוי, תוך שהוא כותב (בתרגום חופשי שלי): "אני מאוכזב מאוד מסין, מנהיגינו המטופשים בעבר התירו להם להרוויח מאות מיליארדי דולרים בסחר ועם זאת, הם לא עושים עבורנו כלום בכל הקשור לצפון קוריאה, רק מדברים. לא נרשה לזה להמשיך. סין יכלה לפתור את הבעיה בקלות". בציוץ הזה ניתן לראות את הקשר שעושה טראמפ בין סוגיות סחר לסוגיות פוליטיות, קשר שכנראה יוסיף לשחק תפקיד משמעותי במהלך תקופת נשיאותו בכל הקשור לסין.
בציוץ נוסף מתחילת ספטמבר, לאחר הניסוי של פצצת המימן (לכאורה) של צפון קוריאה, שב טראמפ למסר של ציוצו מיוני, בו הודה לסין על ניסיונה לסייע במשבר – אך שוב, ציין שאינה מצליחה בכך.
אבל הנשיא לא הסתפק בציוצים. ב- 14 באוגוסט הנחה טראמפ את משרד המסחר האמריקאי להתחיל בחקירה בכל הנוגע לפרקטיקות סחר לא הוגנות של סין. זהו הצעד הראשון בתהליך שעשוי להביא להטלת מכסים אמריקאים על סחורה סינית שקודם לכן לא היו עליה מכסים וכן להביא לצעדי ענישה נוספים כנגד סין. הצו זכה להבלטה רבה בתקשורת הסינית.
מעבר לצעדים אלו שנקט הנשיא, גם הפגנת הניאו-נאצים בשארלוטסוויל שהתקיימה באוגוסט, הביאה לתחושה בקרב חלקים מהאליטה הסינית כי קיים סנטימנט נגד מיעוטים (כולל זה הסיני) בקרב שכבות מסוימות באוכלוסייה האמריקאית, וארה"ב כבר לא מהווה את אותו מקום פתוח ושוויוני כפי שנתפסה בסין עד כה.
עד כה התגובות בסין הגיעו בעיקר מצד אמצעי התקשורת והעיתונים שמהווים את שופרי השלטון ולא בצעדים שנקטה הממשלה. בחלק מהעיתונים הסיניים גינו את התבטאויות וצעדיו של הנשיא האמריקאי, בחלק הדגישו את מחויבותה של סין לצפון קוריאה, אך ככלל, נכון לעכשיו הסינים בעיקר צפו בצעדים האמריקאים וטרם נקטו תגובות חד משמעיות כלשהן. יש לשער שתגובות אלו יגיעו במידה והצעדים האמריקאים יתממשו או במידה והמתיחות מול צפון קוריאה תסלים.
התפתחות מקבילה ומעניינת נוספת שנרשמה בסין בחודש אוגוסט הייתה רגולציית ההשקעות החדשה שפרסמה ממשלת סין, שבאה בהמשך לרגולציה קודמת מחודש דצמבר 2016, שהגבילה במידה ניכרת את היכולת של חברות וגופים סינים להשקיע בחו"ל (בין היתר עקב תנאים קשוחים הרבה יותר ויותר משוכות רגולטוריות שנדרשות על מנת לקבל אישור להשקעות בחו"ל).
ההנחיות החדשות שהתפרסמו בחודש אוגוסט מפזרות מעט את הערפל ומציינות תחומים שמותרים בהשקעות מחוץ לסין (השקעות הקשורות ליוזמת דרך המשי הסינית, השקעות בטכנולוגיה, בציוד ומכונות, הקמת מרכזי מו"פ בחו"ל, השקעות בתחום האנרגיה והחקלאות, בסחר בינ"ל, תרבות ולוגיסטיקה), תחומים מוגבלים בהשקעות (השקעות במדינות שלסין אין עימן קשרים דיפלומטיים או שאינם יציבים מבחינה ביטחונית, השקעות בנדל"ן ובידור, השקעות שאינן קשורות לייצור, שקשורות לייצור אך אינן עומדות בתקינה, שקשורות לייצור אך אינן עומדות בתקני איכות סביבה) ותחומים אסורים בהשקעות (השקעות בטכנולוגיות ביטחוניות רגישות, השקעות בטכנולוגיות רגישות שאסורות ביצוא, השקעות בתחום ההימורים, השקעות במוצרים שאסורים בסחר לפי אמנות בינ"ל והשקעות בתחומים שעשויים להזיק לענייני הביטחון הלאומי של סין).
ההנחיה הסינית החדשה עוררה עניין מסוים בארץ והתפרסמו כבר דיווחים על "חדשות טובות להייטק הישראלי", אם כי דומה שהשמחה בשלב זה עודנה מעט מוקדמת – עוד לא ברור כמה זמן ייקח להנחיות החדשות לחלחל לדרג המבצע, האם מדובר בהנחיות שמחליפות את ההנחיות הקודמות או שמתווספות עליהן ויש גם לשים לב לכך שהמשקיעים עדיין צריכים לעבור יותר שלבי אישורים מיותר רגולטורים ביחס למצב טרום דצמבר 2016.
ועדיין, ככל הנראה המצב לא יורע עבור החברות הישראליות (שרובן רלוונטיות לתחומים המותרים בהשקעה) ואולי אפילו, בחלוף מספר חודשים, עשוי להשתפר (אם כי לא בצורה דרמטית, ככל הנראה).
האם ההנחיות החדשות קשורות למתיחות מול ארה"ב? לא ברור. מה שכן ברור הוא שההנחיות החדשות התפרסמו במקביל לשורת צעדים שהממשל הסיני נקט כנגד מספר חברות ענק בבעלות טייקונים משפיעים – בין היתר החברות Anbang, Fuson, Wanda ו- Hainan.
החברות הללו, מהמשקיעות הסיניות הגדולות ביותר מחוץ לסין, בייחוד בתחומי הנדל"ן (בדגש על רשתות מלונות יוקרה), נאלצו למכור נכסים או שעסקאות לרכישת נכסים חדשים שלהן לא אושרו ע"י הממשל הסיני ואף התפרסמו ידיעות (לא תמיד מהימנות) על צעדים אישיים שננקטו כנגד העומדים בראשן.
חלק מהחברות הללו הן גם משקיעות משמעותיות בארה"ב, כולל בנדל"ן אמריקאי וחברות אמריקאיות גדולות (Wanda, למשל, רכשה את רשת בתי הקולנוע האמריקאית AMC), והשקעות בנדל"ן ובידור הן רלוונטיות בעיקר להשקעות באירופה ובארה"ב.
כך שמעבר לסיבה הרשמית להנחיות החדשות (שההשקעות בתחומים כמו נדל"ן ובידור מחוץ לסין "לא נותנות ערך אמיתי" לכלכלה הסינית), ולסיבות הפנימיות (נשמעו טענות על רצון סיני "להראות מי שולט" למספר טייקונים שצברו כוח רב מדי, ולשוב ולהפגין את שליטת המדינה בכלכלה, גם מול חברות פרטיות), עשויות להיות גם סיבות מדיניות להנחיות הללו, כשהמתיחות עם ארה"ב עשויה בהחלט להיות אחת מהן.
ואיך הכל קשור לישראל? ובכן, חייבים להודות שלמרות שעם כל הרצון הטוב, לכלכלה האמריקאית, לפחות בינתיים, אנחנו לא יכולים לשמש תחליף ראוי מבחינה כלכלית בעיניים סיניות (גודל השוק משמש פקטור אחד בהקשר זה).
ויחד עם זאת, יש תחום אחד שבו ישראל כן נמצאת גבוה במפת האינטרסים הסינים – תחום הטכנולוגיה בכלל ותחום ההשקעות בטכנולוגיה באופן ספציפי, כפי שראינו בגל ההשקעות הסיניות בשנים האחרונות בחברות ישראליות, כולל לאחר כניסתה לתוקף של הרגולציה מ- 2016.
למרת ההשקעות הסיניות הרבות בישראל בשנים האחרונות, שההשפעה שלהן על הכלכלה הישראלית, ככלכלה קטנה יחסית, הייתה רבה, הרי שהדגש בהשקעות הטכנולוגיות של סין היה בעיקרו בארה"ב, בדגש על עמק הסיליקון. חלק ניכר מהעומדים בראש חברות הטכנולוגיה הסיניות הגדולות וזרועות ההשקעה שלהן חיו תקופה מסוימת בארה"ב או למדו שם, יש להם קשרים ענפים שם והנטייה הטבעית והראשונית שלהם להשקעות בטכנולוגיה היא ארה"ב.
ויחד עם זאת, במידה והסנטימנט משתנה, וחשוב מכך, במידה והממשל הסיני מאותת שהשקעות בארה"ב לא יהיו מעתה רצויות, הרי שההשקעות הסיניות בטכנולוגיה, יחפשו יעד אחר להשקעה. בהקשר זה, לא ניתן להגזים בשם שיש לישראל בקרב מקבלי ההחלטות בחברות הטכנולוגיה הסיניות – ישראל שנייה רק לארה"ב, כשהסנטימנט לישראל חיובי ביותר, בייחוד לאחר ביקורו האחרון של רה"מ נתניהו כאן מוקדם יותר השנה וההצהרות החיוביות שנשמעו מההנהגה הסינית (הנשיא ורה"מ) במהלך הביקור, לגבי שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין המדינות.
אז לא, יש לקוות ששני הדינוזאורים הללו לא יתחילו במלחמת סחר: זה יהיה רע לסין, זה יהיה רע לארה"ב, זה יהיה רע לעולם. יחד עם זאת, בתחום ההשקעות הסיניות בטכנולוגיה, המתיחות בין המדינות עשויה, בתנאים מסוימים, להשפיע לחיוב על חברות הטכנולוגיה הישראליות וההשקעות הסיניות בהן. מבחינה זו, ההנחיות החדשות בתחום ההשקעות עשויות לפעול, לטווח הארוך, לטובת ישראל.
במידה וזרם ההשקעות הסיני אכן ינותב מחדש, ובמידה וההגבלות על השקעות בטכנולוגיה אכן יוסרו, המשמעות מבחינת המשק הישראלי עשויה להיות עצומה וגל ההשקעות הסיני שחזינו בו בשנים האחרונות עשוי להיות בטל בשישים לעומת מה שעוד יגיע.

ליצירת קשר

כתיבת תגובה

(לא יוצג באתר)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי- בייג'ינג סין,, אופיר גור