מבזקים
יום ראשון , 24 ספטמבר 2017
דף הבית » חדשנות ויזמות » על פילושמיות ויודופיליה בסין

על פילושמיות ויודופיליה בסין

אנשים ממוצא אסייתי עם כיפות קוראים בעברית

אנטישמיות, מטבע הדברים, זוכה לכותרות לא מעטות בעולם בכלל ובמדינת היהודים בפרט, אחרי הכל, 2000 שנות גלות סיפקו לא מעט דוגמאות שלה.
פילושמיות ויודופיליה, לעומתה, הן מונחים שיישמעו זרים למדי לאוזנו של הישראלי הממוצע, אך דומה שהם המונחים המדויקים לחוויה של יהודי וישראלי שמתגורר בסין מספר שנים (עמיתי המלומד, מר חיים מרטין, נוהג להשתמש במונח "אנטישמיות חיובית", אך אני מאמין שפילושמיות ויודופיליה הינם מונחים נכונים יותר).
אם נפנה לויקיפדיה, נראה כי:
"פילוֹשמיות (באנגלית: Philosemitism, נקראת גם יודופיליה (Jedeophilia), היא חיבה ועניין רב של אדם כלפי יהודים או כלפי המדינה, התרבות וההיסטוריה היהודית והאמונה בהשפעות החיוביות של היהדות ובני העם היהודי בקרב העמים."
אכן, בסין, כפי שיודע כל ישראלי ויהודי שנמצא כאן אי אילו שנים, יש סוג מסוים של פילושמיות, אך דומה שבסין, הפילושמיות לובשת מאפיינים יחודיים, ולכן ההגדרה של עמיתי מר מרטין ("אנטישמיות חיובית"), אינה לחלוטין מנותקת מהמציאות.
להלן חלק מההתייחסויות שקיבלתי לדת וללאום שלי בטייוואן ובסין: "אתם היהודים כל-כך חכמים", "זכיתם בהמון פרסי נובל", "אתם מאוד חזקים", "אתם שולטים בהוליווד", "אתם שולטים בוול-סטריט", "אתם שולטים גם בארה"ב וגם ברוסיה", "כל הבנקאים המובילים בעולם הם יהודים", "אתם ממש טובים עם כסף", "בישראל אפשר למצוא את הטכנולוגיה הכי טובה בעולם", "אתם ממש חדשנים" וכו'.
לפני שנים, בשליחותי הקודמת בטייוואן, הגיע אלי איש עסקים צעיר ובכיר, מחברה מכובדת, מסר כי הוא רוצה לרכוש כמויות מכובדות של נפט וכשמסרתי לו כי ישראל לא מייצאת נפט, מסר לי כי הוא מודע לכך אך אביו, יו"ר החברה, מסר לו שהיהודים הרוסים שולטים בשוק הנפט העולמי ולכן הוא מבקש שאקשר אותו עם מי מהם.
לעיתים יוצא לי לעבור בחנויות ספרים בסין. לא מאוד נדיר למצוא שם ספרי עזרה עצמית עם הכותרת "איך לעשות כסף כמו יהודי", או "איך לחנך את הילד בשיטה היהודית" (בד"כ הדגש הוא על תלמוד).
שמעתי ממישהו פעם הגדרה די קולעת לנושא: הוא אמר לי כי בגדול, נראה כאילו הסינים (כמו גם היפנים והקוריאנים, לפי מה ששמעתי) נוטים לראות את ה"פרוטוקולים של זקני ציון" כמשהו שבאמת התרחש, אך להבדיל מהתפיסה המערבית, רואים בכך תעודת כבוד לעם שחושב ומתכנן מראש (כיצד להשתלט על העולם, במקרה הזה).
אז לא, אני לא סבור כי רוב הסינים מאמינים בפרוטוקולים של זקני ציון או אפילו שמעו עליהם, למען האמת, אך דומה כי הרבה מאוד מהרעיונות שהובילו לאנטישמיות הישנה בעולם המערבי (תפיסה של היהודים כגזע חכם וערמומי, של בנקאים וספקולנטים עשירים, שמצליח לשגשג כמיעוט בתוך העמים בו הוא חי, בד"כ על חשבונם) מושרשים בסין כאמיתות, אך במטמורפוזה מפתיעה ומעניינת, הופכים לסיבה להערצת העם היהודי במקום לתפיסתו בצורה שלילית.
אני מודה כי בתחילת שליחותי בטייוואן הדבר תפס אותי בהפתעה ולא ממש הבנתי כיצד להתמודד עם מחמאות שלאוזניו של ישראלי שהתחנך בארץ נשמעו בהם הדים ברורים למדי לכל מה שלמדנו שאסור לומר על יהודים.
לעיתים, בלי קשר למחמאות קשות לעיכול, גם סתם נאמרו דברים שגרמו לזעזוע: אני עדיין זוכר כיצד נשארתי חסר מילים כאשר טייוואני שפגש אותי בכנס, איש חביב עם מבטא אמריקאי נפלא, הופתע לשמוע שאני יהודי מאחר ולטענתו, אין לי "אף יהודי". המורה הראשונה שלי לסינית אמרה לי בעבר כי יהודים אכן נחשבים חכמים, אך גם כקמצנים (למעשה, המילה קמצן – "Xiaochiguei", היא המילה הראשונה שלמדתי בסינית).
עם השנים התחסנתי ולמדתי להבין כי הסינים אינם מורגלים בכללי ה- PC הנהוגים במדינות המערב, כללים שיש בהם היגיון רב, עקב העבר האנטישמי. בסין ובמדינות מזרח אסיה האנטישמיות לא הייתה נפוצה, ולכן אין רגישות מיוחדת לנושא ודברים שהייתי מקבל בצורה אחת במידה והיו נאמרים, לדוגמה, בצרפת, עלי להבין בצורה אחרת לחלוטין בשעה שהם נאמרים בסין.
למעשה, אם בעבר הגישה שלי הייתה לשתוק כששמעתי את כל אותן תפיסות סיניות בנוגע ליהודים וישראלים, הרי שכיום, עם השנים, למדתי כי הרעיונות הללו משרתים אותנו היטב בבואם לעשות עסקים בסין, ולכן, אני מודה, לא בגאווה רבה, כי אני מנסה לעיתים, כששורה עלי הרוח, להוסיף לעיתים, בספק שעשוע, עוד קצת דלק למדורה.
בעקבות הבחירות האחרונות בארה"ב, למשל, במהלך פגישות בהן שמעתי הערות מבני שיחי הסינים על כך שהיהודים שולטים בארה"ב, הוספתי בעצמי כי הגם שאף אחד משני המועמדים הסופיים, דונלד טראמפ והילארי קלינטון, אינו יהודי, ביטחנו את עצמנו בכך שדאגנו להשיא את בנות שני המועמדים עם גברים יהודים. אני לא בטוח שקהל היעד שלי מבין לגמרי שמדובר בבדיחה, אבל היי, הבה נותיר את המדורה הזו בוערת.
ועדיין, לעיתים, כשגורמים שהיהדות שלהם פחות בולטת מזו שלי (כדיפלומט ישראלי) ולא מתמודדים עם התייחסות סינית למוצא שלהם בד"כ, הדברים עשויים להישמע מעט צורמים. זכורה לי פגישה שהתנהלה לא מזמן, עם אירופאי ממוצא יהודי שהשתתף בה (כנציג החברה הסינית) כשעמיתיו (שככל הנראה לא היו מודעים ליהדותו) ציינו בפני את נושא היהודים ושליטתם בוול-סטריט. בשעה שאני קיבלתי זאת בצורה טבעית, כמי שאין זו הפעם הראשונה שהוא שומע זאת, ואף התבדחתי איתם על הנושא, ראיתי שהוא זז באי נוחות בכיסאו ומביט בי בצורה משונה.
אז כן, התפיסות בסין בנוגע ליהודים וישראלים הינן חיוביות ביותר, וגם במידה ויש גזענות מסוימת, כלומר, תפיסת גזע מסוים כבעל מאפיינים כוללניים מסוימים ותכונות מייצגות, מדובר בגזענות חיובית (אם אפשר בכלל לכתוב כך, ודומה שזו, בכל מקרה, הגדרה נכונה יותר מאנטישמיות חיובית).
ויחד עם זאת, כנראה עקב החינוך שקיבלתי, האוזן עדיין חשה מעט חוסר נוחות, עדיין מסרבת להאמין שאני שומע את מה שזה עתה נזרק לחלל האוויר, גם כשאני יודע שזה מגיע ממקום טוב.

ליצירת קשר

כתיבת תגובה

(לא יוצג באתר)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי- בייג'ינג סין,, אופיר גור