מבזקים
יום רביעי , 22 נובמבר 2017
דף הבית » השקעות » לאיזה כיוון ייטה התרנגול

לאיזה כיוון ייטה התרנגול

השנה הסינית החדשה, שנת התרנגול, אך זה נכנסה לחיינו והד הזיקוקים נדם ברחובות בייג'ינג. זמן מצוין לקחת קצת סיכונים ולהתנבא על הצפוי מבחינה כלכלית לסין בכלל וליחסי סין-ישראל בפרט.
ראשית, הבה נתבונן על 2016: בשנה זו חוותה הכלכלה הסינית צמיחה של כ- 6.7%. מספר מדהים בקנה מידה מערבי אך הצמיחה הנמוכה בסין מזה שלושה עשורים, לאחר ה- 6.9% של שנת 2015. בשלושת החודשים האחרונים של השנה נרשמה צמיחה של כ- 6.8%, מה שעשוי להצביע על אופטימיות מסוימת וקו של עלייה, לאחר הפסימיות שאפיינה את 2015 על הצניחות בבורסת שנגחאי ומרבית 2016.
ומה לגבי יחסי סין-ישראל? לאחר שבמרבית השנה דשדשו נתוני יצוא הסחורות הישראלי לסין, הרי שבחודשי השנה האחרונים נרשמה צמיחה משמעותית (רק בחודש דצמבר האחרון נרשם יצוא של כ- 565 מיליון דולרים) ובסופו של דבר נרשם גידול של כ- 2% ביצוא הסחורות לסין ושל כ- 1% ביבוא מסין. מדובר בנתונים מרשימים ביותר על רקע נתוני היצוא הישראלי לשאר העולם שמעידים על כך שגם בשנה קשה מבחינת יצוא הסחורות הישראלי לעולם, הצמיחה בסחר בין סין לישראל נמשכת.
גם בתחום ההשקעות, גל ההשקעות סיניות בחברות ישראליות נמשך לאורך חודשי השנה הראשונים במלוא עוזו, עם השקעות סיניות בתחום ההייטק של כחצי מיליארד דולרים בשנת 2016, אם כי לקראת סוף השנה ניתן היה לראות בלימה מסוימת בהשקעות, בעיקר עקב רגולציה חדשה שנכנסה לתוקף בסין בנוגע להשקעות מחוץ למדינה (על מנת למנוע את בריחת ההון הסיני החוצה), שהשפיעה גם על ישראל.
בזירה הבינ"ל, דומה כי האירוע המשמעותי ביותר בשנה החולפת היה בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב. הנשיא הנכנס נקט קו לעומתי משהו במהלך קמפיין הבחירות שלו בנוגע לסין, האשים אותה בגניבת מקומות עבודה מארה"ב ובמשחק בשערי מטבע, בנוסף לשורת התבטאויות נוספות. לאחר הבחירות ולפני שנכנס לתפקידו נקט בצעד שנתפס כפוגעני ע"י בייג'ינג, ושוחח עם נשיאת טייוואן.
כמו שאר העולם, הסינים מתבוננים בעניין מעורב בחשש על המדיניות החדשה של נשיא ארה"ב: האם יעמוד בהבטחות הקמפיין שלו, מה שאומר – מלחמת סחר, העלאת מכסים הדדית והקזת דם של שתי הכלכלות הגדולות בעולם או שמא, וזו הדעה השלטת בסין נכון לעכשיו – הבטחות בחירות לחוד וניהול מדיניות ריאלית לחוד – כאיש עסקים מבין טראמפ שממלחמת סחר אף צד לא ירוויח ומי שעשויה להיפגע ממנו לא פחות מסין הינה ארה"ב (שצפויה לחוות עליית מחירים שתפגע בצרכן האמריקאי הממוצע מצד אחד וסגירת מפעלים במידה ושווקי יצוא ייסגרו).
בהנחה שמלחמת סחר לא תפרוץ ושמה שהיה הוא שיהיה, הרי שקו העלייה המתונה בכלכלה הסינית צפוי להמשיך. הממשלה הסינית תמשיך להזרים כסף לעידוד הפעילות בשווקים, מדד הייצור התעשייתי צפוי לעלות והפיחות במטבע הסיני צפוי להמשיך, מה שצפוי בתורו לעודד את היצוא הסיני, ולהגיע לסך של כ- 7.3 יואן לדולר במהלך השנה.
כמובן, ישנם גורמים פסימיים ממני. אחד ממתחריי על כס הנבואה, בחור סיני בשם ג'ק מא (בעלים של חברה מקומית בשם עליבאבא) טוען כי התקופה של שלוש עד חמש שנים הקרובות צפויה להיות קשה לכלכלה הסינית, שתצטרך להתמודד עם שינויים מבניים, כלכלה גלובאלית לא יציבה וקונפליקטים מובנים בכל הקשור ליחסי הסחר עם ארה"ב (גם אם לאו דווקא מלחמת סחר). אותו ג'ק גם נפגש עם נשיא ארה"ב החדש בחודש שעבר, כך שיש יסוד סביר להניח שהוא יודע על מה הוא מדבר, אבל לי לא משלמים כסף על פסימיות ויש לי את האמת שלי, והיא ורודה, עם דובוני פנדה וחדי קרן (סיניים, כמובן).
ומה לגבי שנת 2017 ויחסי הסחר סין-ישראל? במקרה זה, עושה רושם שיש דווקא סיבות טובות לאופטימיות. בשנה זו אנו מציינים 25 שנים ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לסין ולכן צפויים לחזות בביקורים רמי דרג, ובאירועים בסין ובארץ, גם כלכליים, שנועדו לציין חצי יובל זה.
הצפי הוא כי בכל הקשור להשקעות סיניות של חברות סיניות או קרנות סיניות מה"דרג השני" בחברות הייטק ישראליות או השקעות בקרנות, אנו צפויים לראות ירידה מסוימת בהיקף הפעילות של השחקנים הסינים בארץ, עקב הרגולציה החדשה (הם צפויים להיות המושפעים העיקריים ממנה) ועד לחודשי הקיץ, אז היא צפויה להיבחן מחדש. עם זאת, ההערכה היא כי אנו צפויים לחזות בהמשך גל ההשקעות הסיניות, של חברות גדולות יחסית (בעיקר ממשלתיות), בחברות ישראליות בוגרות, או של ענקיות הטכנולוגיה הסיניות בחברות סטארט-אפ ישראליות (החברות הממשלתיות הגדולות וענקיות הטכנולוגיה הסינית צפויות להיות מושפעות פחות מהרגולציה והעניין שלהן בטכנולוגיה ישראלית לא פחת). אנו גם צפויים לראות ניסיון להתגבר על מחסום הוצאת הכסף החוצה באמצעות השקעה במיזמים משותפים (JV) בסין של חברות סיניות וישראליות – בעיקר בכל הקשור לפיתוח פעילות החברה הישראלית בסין ומיזמים שיוקמו על אדמת סין.
אגב, התחזית בנוגע להשקעות עשויה להיות ורודה יותר מבחינת ישראל במידה והיחסים בין סין לארה"ב יורעו. הגם שבגדול, מלחמת סחר בין שתי הכלכלות היא רעה להן ולעולם, מבחינת ישראל עשויים להיות גם אפקטים חיוביים – במידה ומשקיעים טכנולוגיים סינים יחושו פחות רצויים בארה"ב, הרי שהיעד השני אליו הם באים לחפש טכנולוגיה צפוי להיות הסיליקון וואדי, ואם מה שחזינו בו עד עכשיו היה מעמדת המקום השני, הרי שניתן רק לדמיין מה אנו צפויים לראות מכס המקום הראשון.
מעבר לכך, מגמת הצמיחה ההדדית בסחר צפויה להמשיך וסין תמשיך להתחזק כאחד היעדים המשמעותיים והצומחים ביותר עבור היצואן הישראלי, וזאת עוד מבלי להזכיר את הסכם האס"ח שנמצא בקנה, שצפוי להוות יתרון משמעותי עבור התעשייה הישראלית בבואה לסין.
אם לסכם: בעוד שבנושא יחסי הסחר וההשקעות ישראל-סין יש מקום רב לאופטימיות עם כניסת השנה החדשה, הרי בכל הקשור לנתונים המאקרו כלכליים הסיניים רב הנסתר על הגלוי ומה שיהיה תלוי בעיקר באיש אחד שיושב בבית הלבן. במידה וינקוט במדיניות שנקטו קודמיו, הרי שסימני ההתאוששות של הכלכלה הסינית (ואגב, גם זו האמריקאית) שצפינו בהם בחודשים האחרונים צפויים להימשך, אם כי לא בצורה דראסטית.
במידה ותיפתח מלחמת סחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, הרי ששתיהן (בנוסף למרבית מדינות העולם) צפויות להינזק, ובסופה של מלחמה זו, כלכלה אחת עשויה, כעבור מספר שנים, לתפוס את מקומה ככלכלה החזקה והמובילה בעולם, לאו דווקא זו האמריקאית.

ליצירת קשר
פניה לנספח כלכלי- בייג'ינג סין,, אופיר גור