אסיה פאסיפיק
הצטרפו לרשימת התפוצה

לבחירת בלוג

להורדת המדריך לשוק הציוד הרפואי בקוריאה

האם תפרוץ מלחמת סחר בין ארה"ב לסין? ומה הרלוונטיות לישראל?

פורסם ע"י , נספח כלכלי- בייג'ינג סין, , בתאריך 2 באפריל 2018

בשבועות האחרונים חלה אסקלציה מסוימת בהצהרות, כמו גם בצעדים, שנוקט ממשלו של הנשיא טראמפ בארה"ב בכל הנוגע ליחסי הסחר עם סין.

יחסי הסחר של ארה"ב עם סין היוו נדבך מרכזי (מבחינה כלכלית) במערכת הבחירות של הנשיא האמריקאי, כאשר במהלך הקמפיין טען טראמפ שהסינים משחקים בשערי המטבע ו"גונבים" משרות מפועלים אמריקאים באמצעות סבסוד ותחרות לא הוגנים, שגורמים לסגירת מפעלים בארה"ב.

למרות חששות של רבים, לאחר זכייתו של טראמפ בבחירות לנשיאות, כי ההצהרות יומרו למדיניות שתוביל להדרדרות ביחסים מול סין, הרי שבמשך למעלה משנה מאז נבחר לנשיא עד לפני כחודש, לא ננקטו כל צעדים משמעותיים ע"י ארה"ב שעשויים היו לדרדר את מערכת היחסים מול הכלכלה השנייה בעוצמתה בעולם (שלפי ההערכות תהפוך למובילה בעולם בסביבות שנת 2030).

ראשית, חשוב להבהיר – מערכת היחסים הכלכליים בין ארה"ב לסין הינה אכן לא שוויונית בצורה קיצונית. הגרעון המסחרי בין סין לארה"ב עמד, על-פי נתונים אמריקאים, על כ- 375 מיליארד דולרים בשנת 2017 (כשני שליש מהגרעון המסחרי הלאומי של ארה"ב בשנה זו).

הסינים אומנם מציגים נתונים אחרים, לפיהם הגרעון המסחרי בין סין לארה"ב עמד ב- 2017 "רק" על סך של כ- 200 מיליארדי דולרים (הם מתייחסים בתחשיב גם לסחר בשירותים, לא רק לסחר במוצרים) אך בכל מקרה, ברור כי המסחר בין סין לארה"ב נוטה בבירור לרעת האחרונה.

בנוסף, נשמעות טענות מצד חברות אמריקאיות על מגבלות שונות שמוטלות עליהן בבואן לחדור לשוק הסיני – כמו הקמת מיזם משותף שבו לסינים יש למעשה שליטה, מחויבות להעביר טכנולוגיה לידי הסינים ועוד.

מספיק רק לראות את ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות – פייסבוק וגוגל, שאינן יכולות למעשה לפעול בשוק הסיני עקב חסימת הממשל הסיני את האפשרות להשתמש בהן בסין (לאו דווקא מסיבות כלכליות, אך כמובן שיש לכך השלכות כלכליות במיליארדי דולרים מדי שנה).

טענה נוספת שמשמיעות חברות אמריקאיות הינה כי ההגנה על הקניין הרוחני (ה- IP) בסין הינה, בעדינות, לוקה בחסר וכי הלכה למעשה, מתבצעת גניבה טכנולוגית והעתקה של מוצרים, בעידוד או, לכל הפחות, בעצימת עין, של הממשל הסיני.

סיבות אלו (ואולי גם סיבות פוליטיות פנים אמריקאיות) עמדו, ככל הנראה, מאחורי החלטתו של ממשל טראמפ בראשית החודש הקודם להכריז על צעד ראשון שנתפס כזה שמיועד לפגוע בשוק הסיני – הכרזה על העלאת מכסים על פלדה ואלומיניום המיובאים לארה"ב.

הגם שהצעד נתפס ככזה שמכוון נגד סין, הרי שלמעשה הנפגעות המרכזיות ממנו היו דווקא יצואניות אחרות של פלדה לארה"ב, בראשן קנדה, מכסיקו, דרום קוריאה, רוסיה, גרמניה ואחרות. היצוא הסיני של סחורות אלו לארה"ב עומד על כשלושה מיליארדי דולרים בשנה, שבריר של הסחר המשותף בין המדינות.

זו, אולי, הסיבה שסין הרשמית שמרה על שקט יחסי לאחר הכרזתו של טראמפ, לא יצאה בהכרזות מתלהמות (הייתה אומנם הכרזה של שר החוץ כי סין תגיב לצעדים שיפגעו בה, אך במקביל הבהרה כי סין מעדיפה לפתור את המחלוקות במשא ומתן וכי אינה מעוניינת במלחמת סחר) והעדיפה לתת למדינות אחרות שנפגעו מהצעד ויחסיהן עם ארה"ב מתוחים פחות, להוציא עבורה את הערמונים מהאש.

חלפו כשבועיים מאז הטלת המכסים, דומה היה כי דברים נרגעים וכי המחלוקות נפתרות במו"מ שקט בין ארה"ב וסין ואז יצא הנשיא טראמפ בהכרזה כי הוא מתכוון להטיל שורת מכסים על מוצרים סיניים בשווי של כ- 60 מיליארדי דולרים בשנה. במקביל לכך, הוחרגה שורת מדינות, שסין אינה נמנית עליהם (קנדה, מכסיקו, מדינות הא"א ובריטניה) מהצו הקודם בנוגע לפלדה ואלומיניום, כך שסין בהחלט קפצה בתור כאחת מהמדינות שיותר נפגעת ממנו. בנוסף, הועלו רעיונות על מגבלות בכל הנוגע להשקעות סיניות, בתחומי טכנולוגיה בעיקר, בארה"ב.

הצעד הסיני, לאחר ההכרזה האמריקאית על שורת המכסים בשווי כ- 60 מיליארדי דולרים, היה פרסום הודעה על שורת מכסים על מוצרים (דוגמת בשר חזיר, פירות וכו') שיפגעו בשוק האמריקאי באותו הערך שצו הפלדה והאלומיניום צפוי לפגוע בשוק הסיני – 3 מיליארד דולרים. בכך אותתה סין שהיא מתכוונת להשיב באותו מטבע על כל צעד שנתפס ככזה המכוון כלפיה.

במקביל, שר המסחר הסיני קרא למו"מ בין המדינות ודובר משרד החוץ הסיני מסר כי ארצו "אינה מעוניינת במלחמת סחר עם אף גורם אך במידה ותיאלץ לעשות זאת, לא תתעלם ולא תפחד".

החששות למלחמת סחר הובילו, באופן כמעט מיידי, לירידות בבורסות ברחבי העולם, שנמשכו מספר ימים עד להצהרה מרגיעה מהכיוון האמריקאי, כאשר שר האוצר, סטיבן מנוצ'ין, דיווח על מגעים המתנהלים בין המדינות על מנת לפתור את הבעיות בהסכמה.

בימים אלו, אגב, מבקרת בסין משלחת של חמישה סנאטורים ממדינות חקלאיות בארה"ב (ההערכות הן כי במידה והמצב ידרדר, מוצרי חקלאות אמריקאים ובראשם פולי סויה יהיו המוצרים שייחשפו למכסים או מגבלות ביבוא לסין) ואין ספק כי סוגיות מסחריות עומדות במוקד ביקור זה.

אם נסכם – נשיא ארה"ב מתמודד עם בעיה חריפה ואמיתית מבחינת הכלכלה האמריקאית – הגרעון המסחרי מול סין שמלווה גם בטענות על סחר לא הוגן, הפרת זכויות קניין רוחני ועוד. הקו שהוא נקט בו בחודש האחרון, לפחות ברמה ההצהרתית, הינו קו נצי ולא מתפשר (עם צעדים ממשיים דוגמת המכסים על הפלדה והאלומיניום).

הקו הסיני, לעומת זאת, היה קו פאסיבי ומאוד לא מתלהם, שהבהיר כי סין אינה מחפשת עימותים מיותרים (אך תגיב במידה ויפגעו בה) ושנקט צעד תגובתי על צעד ראשוני אמריקאי שנתפס כפוגע באינטרסים הסיניים.

בהחלט יכול להיות שמדובר בטקטיקה של שני הצדדים – הנשיא טראמפ נוקט בגישה ניצית ומתלהמת שנועדה מצדה, לדחוף את הסינים לוויתורים, ואין כל ספק כי הגם ששני הצדדים והעולם כולו יפסידו ממלחמת סחר, הרי שעקב המאזן החיובי ביותר של סין מול ארה"ב, היא צפויה להיות המפסידה העיקרית ממלחמת סחר בין המדינות, על כן היא צריכה להיות זהירה הרבה יותר בכל הקשור להצהרות שעשויות להוביל למלחמה מעין זו.

התגובה הסינית המתונה, יחד עם הדיווחים על מו"מ שמתנהל, והעובדה כי בעבר כבר נשמעו הצהרות לוחמניות מצד הנשיא האמריקאי שהיוו, לפי הבהרותיו, טקטיקת מו"מ, כמו גם העובדה כי יש לא מעט גורמים, בארה"ב ומחוצה לה, שמתנגדים באופן נחרץ לפרוץ מלחמת סחר עקב הצל הכבד שהיא עשויה להטיל על הכלכלה העולמית, משאירים מקום לאופטימיות כי בסופו של דבר הצדדים יגיעו במו"מ לפיתרון שימנע צעדים כלכליים חד צדדיים ומלחמת סחר.

יחד עם זאת, הסיכון במדיניות של הליכה על התהום הוא כי ניתן גם, לא בכוונה, ליפול אליה.

ומה עם ישראל? כיצד תשפיע מלחמת סחר בין ארה"ב לסין על הכלכלה הישראלית? כפי שאמרה נגידת בנק ישראל בריאיון לאחרונה, ישראל, כמדינה קטנה וכמשק מוטה יצוא, יכולה, כמו רוב העולם, בעיקר להפסיד ממלחמת סחר שתעלה ככל הנראה חומות מגן ומכסים בכל העולם ושיקשו, בתורם, על היצואן הישראלי.

מצד שני, במידה ויוטלו הגבלות על השקעות סיניות בטכנולוגיה האמריקאית, ובמידה והשלטון הסיני יבקש לצמצם את השקעותיו בארה"ב, הרי היעד השני אליו מגיעים הסינים לחפש טכנולוגיה הינה ישראל, ואם ישראל תמשיך לאותת לסינים כי השקעותיהם עודן מתקבלות בברכה, הרי שדווקא בהקשר הזה, מלחמת סחר אפשרית בין סין לארה"ב עשויה להביא בחובה בשורות מעודדות להייטק הישראלי, כשזרם ההשקעות הסיניות שראינו בשנים האחרונות בו עשוי להתעצם.

אופיר גור נספח כלכלי- בייג'ינג סין,

סגור לתגובות.

פניה לנספח כלכלי- בייג'ינג סין,, אופיר גור