אסיה פאסיפיק
הצטרפו לרשימת התפוצה

לבחירת בלוג

להורדת המדריך לשוק הציוד הרפואי בקוריאה

כאן יהיה (ככל הנראה, בלי להתחייב, ט.ל.ח) קבור הכלב – פוסט התחזית השנתי

פורסם ע"י , נספח כלכלי- בייג'ינג סין, , בתאריך 5 בפברואר 2018

בקרוב (15 בפברואר) תסתיים לה שנת התרנגול ותחל שנת הכלב הסינית, ובכך, שנה סינית חדשה תגיח לאוויר העולם. תיזמון מצוין לאחד מהפוסטים העתיים האהובים עלי, וזה שבו אני מביך את עצמי באופן עקבי – פוסט התחזית השנתית לכלכלת סין בכלל וליחסי סין-ישראל בפרט.

ראשית, הבה נראה כיצד הבכתי את עצמי בשנה החולפת, בפוסט התחזית השנתית לשנת התרנגול:

בכל הקשור לכלכלה הסינית ככלל, זו הייתה התחזית שלי:

"בהנחה שמלחמת סחר לא תפרוץ ושמה שהיה הוא שיהיה, הרי שקו העלייה המתונה בכלכלה הסינית צפוי להמשיך, הממשלה הסינית תמשיך להזרים כסף לעידוד הפעילות בשווקים, מדד הייצור התעשייתי צפוי לעלות והפיחות במטבע הסיני צפוי להמשיך (מה שצפוי לעודד את היצוא הסיני) ולהגיע לסך של כ-7.3 יואן לדולר במהלך השנה.

כמובן, ישנם גורמים פסימיים ממני. אחד ממתחריי על כס הנבואה, בחור סיני בשם ג'ק מא (בעלים של חברה מקומית בשם עליבאבא) טוען כי התקופה של שלוש עד חמש שנים הקרובות צפויה להיות לא קלה לכלכלה הסינית, שתיאלץ להתמודד עם שינויים מבניים, כלכלה גלובאלית לא יציבה וקונפליקטים מובנים בכל הקשור ליחסי הסחר עם ארה"ב,  גם אם לאו דווקא מלחמת סחר. אותו ג'ק גם נפגש עם נשיא ארה"ב החדש לפני כחודשיים, כך שיש יסוד סביר להניח שהוא יודע על מה הוא מדבר, אבל לי לא משלמים כסף על פסימיות ויש לי את האמת שלי, והיא ורודה, עם דובוני פנדה וחדי קרן (סיניים, כמובן)".

אההההממממ… במקרה הספציפי הזה קצת פחות מבוכה מבחינתי ויותר מבחינתו של אותו מר מא, מאחר ועל-פי הנתונים הרשמיים – כלכלת סין צמחה בשנת 2017 בסך של 6.9% (לעומת 6.7% בשנת 2016) ובכך שברה רצף של 6 שנים רצופות של ירידה (אומנם מאוד מתונה) באחוזי הצמיחה (שעדיין נותרו מרשימים בהחלט לאורך הדרך) מאז שנת 2011. ברבעון האחרון של השנה עמדה הצמיחה על 6.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

כך שכרגע – האורקל מבייג'ינג – 1, ג'ק מא – אפס.

אם להיות הוגנים כלפי ג'ק, יש לציין כי יש לא מעט סימני שאלה לגבי הסטטיסטיקה הרשמית שמפרסמת ממשלת סין, אך סימני השאלה האלו היו רלוונטיים גם בשנים הקודמות וימשיכו כנראה ללוות אותנו בשנים הקרובות.

לגבי שער המטבע, בהחלט מבוכה מבחינתי, היואן עומד כיום על כ- 6.5 יואן לדולר והתחזק בכשישה אחוזים לעומת שערו בסוף 2016, כשהתחזיות מדברות על ייסוף נוסף של המטבע בשנים הקרובות.

בכל הקשור ליחסי הסחר ישראל-סין, מה הייתה התחזית שלי בשנת  2017?

"אך שאלת השאלות לאור הרפורמה החדשה היא מה הצפי מבחינת השקעות לשנת 2017?

הערכתי היא כי בכל הקשור להשקעות סיניות של חברות סיניות או קרנות סיניות מה"דרג השני" בחברות הייטק ישראליות או השקעות בקרנות, נראה ירידה מסוימת בהיקף הפעילות של השחקנים הסינים בארץ, עקב הרגולציה החדשה. עם זאת, ההערכה היא שאנו צפויים לחזות בהמשך גל ההשקעות הסיניות, של חברות גדולות יחסית, בעיקר ממשלתיות, בחברות ישראליות בוגרות או של ענקיות הטכנולוגיה הסיניות בחברות סטארט-אפ ישראליות.

החברות הממשלתיות הגדולות וענקיות הטכנולוגיה הסיניות צפויות להיות מושפעות פחות מהרגולציה והעניין שלהן בטכנולוגיה ישראלית לא פחת. אנו גם צפויים לראות ניסיון להתגבר על מחסום הוצאת הכסף החוצה באמצעות השקעה במיזמים משותפים (JV) בסין של חברות סיניות וישראליות – בעיקר בכל הקשור לפיתוח פעילות החברה הישראלית בסין ומיזמים שיוקמו על אדמת סין…."

"מעבר לכך, מגמת הצמיחה ההדדית בסחר צפויה להמשיך וסין תמשיך להתחזק כאחד היעדים המשמעותיים והצומחים ביותר עבור היצואן הישראלי, וזאת עוד מבלי להזכיר את הסכם האס"ח שנמצא בקנה, שצפוי להוות יתרון משמעותי עבור התעשייה הישראלית בבואה לסין."

ובכן, בלי קשר לישראל, ההשקעות הסיניות מחוץ לסין צנחו בכ- 40% במהלך שנת 2017 כשהרגולציה החדשה בהחלט הייתה הסיבה המרכזית לכך.

במהלך הקיץ, הממשל הסיני התמקד במספר חברות שמדיניות ההשקעות שלהם בחו"ל לא הלמה את המדיניות הלאומית כפי שהוא תופס אותה (Baoneng Group, HNA Group, DalianWanda ועוד) ודומה שהלקח שלימד אותן סייע לחברות אחרות להבין את הנתיב הכללי שבו כדאי להן לצעוד.

עם זאת, חברות וגופים סיניים המשיכו להשקיע בחברות ישראליות לאורך השנה, כשבאופן מעניין, נרשמו גם לא מעט גיוסים של קרנות ישראליות בסין (הן בפרויקטים בסין והן כהשקעות בישראל, הן כהשקעות של חברות פרטיות והן של חברות ממשלתיות). ביקור רה"מ בסין במהלך מרץ האחרון היה טריגר לחתימת שורת הסכמים בשווי של מעל מיליארד דולרים, רובם בהקשרי השקעות.

ענקית הטכנולוגיה הסינית עליבאבא (של ג'ק שהוזכר קודם לכן) הייתה אולי האקטיבית ביותר בכל הקשור לעניין שלה בארץ, באמצעות ההכרזה על מרכז מו"פ שבכוונתה לפתוח אצלנו בקרוב כמו גם באמצעות ההשקעה שלה בחברת Nexar הישראלית (בתחום האוטומוטיב) בינואר האחרון.

ראוי לציין כי בשונה משנים קודמות, בהן נרשמו עסקאות ענק דוגמת עסקת מכתשים אגן, עסקת תנובה או רצון סיני לרכוש חברות ביטוח, הרי שהשנה לא התבצעה רכישת חברה ישראלית גדולה ע"י חברה סינית גדולה וניתן לומר כי המשקיעים הסינים בארץ, הגם שהוסיפו לשחק תפקיד אקטיבי מאוד בהייטק הישראלי (כאמור, בין בחברות ובין בקרנות),  העדיפו להישאר, ברובם, מתחת לרדאר, מסיבותיהם שלהם.

לגבי הסחר ההדדי, הוא המשיך לעלות גם בשנת 2017, בשיעור של כ- 7 אחוזים, ועמד על סך של כ- 9.8 מיליארד דולרים (כשני שליש מהסכום הזה הינם יבוא סיני לארץ, שצמח בכעשרה אחוזים וכשליש – יצוא ישראלי לסין, שירד בכאחוז). סין הייתה בשנה האחרונה שותפת הסחר החשובה ביותר של ישראל באסיה, כשליש מהיצוא הישראלי ליבשת מגיע אליה.

כך שבסה"כ, לדעתי, קיבלתי ציון לא רע בתחזית שלי לשנת 2017 (אם כי לשם ההוגנות יש לציין כי היא הייתה שמרנית למדי וקלעה לטעמם של לא מעט גורמים אחרים).

ועתה, לקראת המבוכה של פברואר 2019, הבה נתבונן בתחזית שלי לשנת הכלב:

הכלכלה הסינית תמשיך לצמוח, כשההימור שלי הוא על שיעורים דומים למדי לשנה הנוכחית, אולי מעט נמוכים יותר (6.6-6.8 אחוזים). היואן צפוי להוסיף ולהתחזק לעומת הדולר, מה שצפוי לפגוע ביצוא הסיני, על כן הממשלה הסינית לא תרשה לו להתחזק מדי.

לגבי תחום ההשקעות – למרות דיווחים אופטימיים בעיתונות הישראלית באוגוסט וספטמבר האחרונים, כאילו הרגולציה המסתמנת החדשה מסמנת חדשות טובות להיי-טק הישראלי, הרי שההנחיות שהתפרסמו בסוף דצמבר ע"י ה- NDRC (National Development & Reform Commission), אחד מהרגולטורים המרכזיים בנושא ההשקעות בסין, לא היוו בשורה של ממש, מאחר ולא הקלו בצורה מהותית על נושא ההשקעות הסיניות בחו"ל, גם בתחומים טכנולוגיים שרלוונטיים יותר לחברות הישראליות (למעשה, עתה יש יותר רגולציה על תחומים וחברות שקודם לכן היו פטורים מפיקוח מעין זה – דוגמת חברות בת בחו"ל של חברות סיניות), אם כי נקודת אור בהן היא כי הן הבהירו את הפרוצדורה הדרושה לצורך בחינת ואישור השקעות מעין אלו והגבילו את מתן התשובה לבקשות ההשקעה בפרקי זמן מוגדרים.

כך שלדעתי, בוננזת ההשקעות הסיניות בארץ, כפי שהתרחשה בשנים 2015-2016 לא תחזור על עצמה (אז דומה היה כי כל תייר סיני שמגיע נושא עימו מזוודה מלאה ביואנים) אך הנקודה החיובית היא כי הרגולציה החדשה הפרידה את הבר מן התבן: לא עוד השקעות לא בשלות של חברות ואנשים חצי אפויים, השחקנים שנותרו במשחק בכל הקשור להשקעה בטכנולוגיות ישראליות הינם רציניים ומודעים לבעיות ולדרכים להוצאת כסף מסין ומבחינה זו, המשקיעים הסינים התבגרו והפכו לרציניים יותר. לדעתי המשקיעים הסינים יוסיפו לשחק תפקיד משמעותי גם בשנת 2018 ולא מן הנמנע שנראה לפחות עסקת ענק אחת של רכישת חברה ישראלית גדולה.

ומה לגבי יחסי הסחר? כאן אין הפתעות, מגמת הגידול בסחר כנראה תימשך, כשאולי-אולי-אולי, כדי לסיים בטון אופטימי ולוקח סיכונים במיוחד, נצליח לעבור את גבול העשרה מיליארד דולרים השנה.

הערת אזהרה אחת, כיאה לכל חובב תחזיות שרוצה לבטח עצמו מפני התנפצות תחזיתו אל קרקע המציאות: התחזית הנ"ל נכונה במידה ולא יהיו אירועים פוליטיים משמעותיים בהקשר הסיני-אמריקאי: שנת 2017 עברה יחסית בצורה חלקה בכל הקשור ליחסי סין-ארה"ב, מלחמת סחר לא פרצה וביקורו של הנשיא טראמפ בסין עבר ללא בעיות מיוחדות. במידה והבעיות סביב חצי האי הקוריאני יחריפו, או במידה וארה"ב תעשה בשנת 2018 צעד לא זהיר בנוגע לנושא רגיש אחר מבחינה סינית (לצורך הדוגמא – הסטטוס קוו עם טייוואן), הרי שהדרך להידרדרות ביחסים בין המדינות עשויה להיות קצרה ובעלת משמעויות הרסניות לכלכלה העולמית בכלל ולתחזית שלי בפרט.

אופיר גור נספח כלכלי- בייג'ינג סין,

סגור לתגובות.

פניה לנספח כלכלי- בייג'ינג סין,, אופיר גור