אסיה פאסיפיק
הצטרפו לרשימת התפוצה

לבחירת בלוג

להורדת המדריך לשוק הציוד הרפואי בקוריאה

איך שגלגל מסתובב – הדברים שכדאי ללמוד מהסינים

פורסם ע"י , נספח כלכלי- בייג'ינג סין, , בתאריך 11 בינואר 2018

לא מעט מים זרמו בנהר הצהוב מאז סין בנתה את כלכלתה על כוח עבודה זול ועל העתקות באיכות נמוכה של מוצרים מערביים. אם טייוואן הייתה ידועה בשנות ה-70 וה-80 כערש הייצור הזול, ההמוני (ובמקרים רבים – המועתק) של העולם, הרי שדומה כי סין ירשה את מקומה (ובגדול, מטבע הדברים) בשנות ה-90 ובעשור הראשון של המאה ה- 21.

אך בעשור האחרון דברים השתנו, המוצרים והטכנולוגיות הסיניים כבר אינם מסתכלים מלמטה על הטכנולוגיות והמוצרים המערביים ומנסים להעתיקם, ויעידו על כך כל מותגי האלקטרוניקה הנחשקים בישראל (Huawei, Xiaomi, Lenovo ועוד), שהמוצרים שפיתחו נחשבים כטובים מסוגם, בלא האשמות גורפות בהעתקות.

כל זה לא אומר שחברות סיניות הפסיקו לחלוטין עם נושא החיקויים, כמובן, עדיין מומלץ מאוד לחברה ישראלית להיזהר ולהגן על הקניין הרוחני שלה על ידי רישומו בסין לפני שהיא מתחילה לפעול כאן, אך דומה שהחשש והדגש שחברות ישראליות נהגו לתת לנושא בבואן לבחון חדירה לשוק הסיני הינו מעט מוגזם, וחברה שדואגת לרישום מבעוד מועד יכולה להיות מודאגת פחות בנוגע לכך.

אך ההתקדמות הסינית מביאה בכנפיה לא רק חשש הולך ופוחת מהעתקות מהעולם המערבי, היא מביאה גם תחומים רבים בהם סין החלה להקדים ולסמן את הנתיב עבור שאר העולם, וכיום, ישנם תחומים רבים בהם עלינו דווקא ללמוד (ואני בוחר שלא להשתמש במונח "להעתיק") מהסינים.

הבה ננסה לבחון אותם יחדיו:

כלכלה שיתופית

עשרות אלפי הקוראים האדוקים של הבלוג שלי יודעים כי כבר התייחסתי לכך בפוסט (שיש המכנים אותו "אלמותי") על הכלכלה השיתופית בסין. אז מהפיכת האופניים השיתופיים בסין עודנה משתוללת ברחובות (אגב טענות שנשמעות על כך שקצת מיצתה את עצמה וכדרכן של מהפיכות, הלכה קצת לקצה – הרחובות חסומים בערימות אופניים, חברות מסוימות כבר פשטו רגל עקב התחרות העזה והמחירים הנמוכים ועוד), וזאת תוך כדי שחלק מהחברות שעוסקות בכך כבר החלו לפנות לתחומים נוספים של שיתופיות, דוגמת שיתוף מכוניות ועוד. הטכנולוגיה החדשה, ובעיקר זו העוסקת בביג דאטה ו- IOT, הופכת את נושא השיתופיות לקל ונגיש יותר מאי פעם ומי, בסופו של דבר, ראוי שתיישם את מודל השיתופיות טוב יותר ממדינה קומוניסטית?

אינטליגנציה מלאכותית (AI)

בנושא זה עוד לא יצא לי לכתוב פוסט, אך רק מאחר ונכתבו על כך כבר הררי מילים בעיתונים החשובים בעולם. אם בעבר מרבית הפיתוחים הטכנולוגיים בתחום הגיעו מארה"ב ובאופן ספציפי – מעמק הסיליקון, הרי שבשנים האחרונות, בין היתר עקב הדגש הרב ששמה על כך הממשלה הסינית והתקציבים העצומים שמוקדשים לתחום ע"י גורמים ממשלתיים ופרטיים, נשמעת הטענה שארה"ב מתחילה להפסיד לסין בקרב שעשוי לעצב את פניה של החברה האנושית בעתיד הקרוב (ולא, אני לא מגזים). חברות כמו באידו, טנסנט, עליבאבא, Iflytech ועוד, הפכו לחוד החנית במאמץ הסיני לדומיננטיות טכנולוגית עולמית בתחום, שההשלכות שלו אינן רק כלכליות, אלא גם צבאיות ואף מדיניות. בין אם מדובר ב- Machine Learning, חשיבה משחקית או זיהוי שפה, החברות הסיניות מתקדמות בקצב מואץ בכל תת התחומים הרלוונטיים, כשההשלכות של העליונות הטכנולוגית שהן עשויות להשיג עוד לא ברורות די הצורך.

פינטק – תשלומים ומסחר מקוון

גם במקרה זה, לא מעט נכתב על הדומיננטיות הטכנולוגית והיישומית של סין בתחום. בסין, כשאני יוצא לרחוב, רק לעיתים רחוקות אני לוקח איתי ארנק, בין אם מדובר במסע לרכישת בגדים או בקניית הגרסה המקומית של מלאווח (מצוין, אגב!) בדוכן ליד השגרירות. הסיבה היא פשוטה, בכל מקום אני יכול לשלם באמצעות הטלפון הנייד שלי, באמצעות האפליקציה של וויצ'ט או של עליבאבא. כסף מזומן? אני מוציא קצת מזה אולי אחת לחודש, כשהתדירות בין הגעה לכספומט לזו שאחריה הולכת ויורדת. עם כל הכבוד לאמזון ולארה"ב, סין היא השוק הגדול בעולם לסחר מקוון, כשניתן לקנות או לשכור הכל דרך הרשת, החל מפירות וירקות ודרך השכרת בן זוג לסיניות רווקות לחגיגות השנה החדשה על מנת למנוע עקיצות של דודות מציקות בסעודה המשפחתית. מעבר לנוחות הברורה מאליה לעשות הכל דרך הרשת, המשמעויות הן עצומות עבור המשק והכלכלה הסיניים – כשהעברות הכספים הן דיגיטליות, העלמות המיסים הופכות קשות הרבה יותר וזיוף כסף הופך לעניין משמעותי ומשפיע פחות. בנוסף, ההיצע הענק של קניות דרך הרשת מביא לתחרות גוברת בין הספקים שמתבטאת בירידת מחירים משמעותית עבור הצרכן הסיני ובכך מביאה להוזלת יוקר המחיה. ואיפה ישראל נמצאת בהקשר הזה (יחד עם מרבית העולם המערבי?) – הרחק מאחור.

חדרי כושר אוטומטיים (וחדשנות של מודלים עסקיים)

בהם עוד לא יצא לי להיתקל – אך יצא לי לקרוא עליהם בכתבתו הנהדרת של אופיר דור מכלכליסט שחי כאן (קצת מבלבל, אני יודע). קונספט חדשני של חדרי כושר קטנים ואוטומטים שגובים ממך פר שימוש ושלא צריכים לעשות עבורם מנוי חודשי או שנתי ובכך, אתה משלם רק עבור מה שאתה צורך, ולא נאלץ לספוג את רגשות האשם על מנוי שעשית בהחלטה אימפולסיבית של ערב השנה החדשה, שנשאר לא מנוצל. הדוגמא הספציפית של חדרי כושר אינה משנה, מה שמשנה הוא שהטכנולוגיה החדשה שמתפתחת, לאו דווקא בסין, מביאה בסין לחדשנות של מודלים עסקיים, ובכך, ולא רק בטכנולוגיה, מתבטאת החדשנות הסינית (ודוגמא זו קשורה אף היא, במידה מסוימת, לפריחת המודלים הכלכליים המבוססים על שיתוף).

חינוך מקוון

לפני מספר חודשים התפרסמה כתבה על חדי הקרן הטכנולוגיים החדשים בסין – ויש כאן לא מעט כאלו. סימנתי את המעניינים והמבטיחים שבהם שעשויים להיות רלוונטיים לחברות ישראליות והלכתי לבקר אותם. בין החברות המעניינות ביותר שראיתי נמצאת חברת Yuenfudao, חברה שעוסקת בתחום החינוך המקוון בסין. אין ספק שמדובר בתחום חם בעולם, והרבה דברים מתרחשים בו גם מחוץ לסין, אך אני מאמין שהגודל של השוק בסין מאפשר לחברות סיניות לצמוח בצורה מהירה יותר, להשיג יותר לקוחות משלמים ולקבל עקב כך גם נגישות גבוהה יותר להשקעות.

החדשנות שראיתי בחברה הדהימה אותי, שימוש ביישומון (אפליקציה) של החברה מהווה כלי עזר ממעלה ראשונה עבור תלמידים, בעיקר כאלו בתיכון. באמצעות בניית מאגרי מידע של ספרי הלימוד הסינים ושל השאלות והתשובות הנלמדות בבתי הספר, כל תלמיד יכול לקבל פתרון למיליוני שאלות שבהן הוא נתקל במהלך לימודיו. הטכנולוגיה מאפשרת לצלם את השאלה, ואז, באמצעות המאגר הקיים לקבל הסבר מדויק לגבי הדרך הנכונה לצעוד בה, עד לפיתרון. לחברה יש עשרות מיליוני לקוחות שהורידו את היישומון בגרסה החינמית שלו ולמעלה ממיליון לקוחות משלמים (שמקבלים שירותים מתקדמים יותר, דוגמת מורה פרטי שזמין תמיד לשאלות ועוד).

יכולתי רק להצטער שנולדתי 25 שנים מוקדם מדי ושלא נולדתי במקום הנכון. כששאלתי את מנכ"ל החברה כיצד הם מתמודדים עם העובדה ששימוש ביישומון שלהם מאפשר לתלמידים לא לחשוב אלא פשוט להעתיק את התשובה, התשובה שקיבלתי הייתה תמיהה על עצם השאלה ותשובה שבדרך הזו התלמידים לא ילמדו דבר. מסתבר שגם מעבר לטכנולוגיה, יש עוד דבר או שניים שאנו יכולים ללמוד מהסינים.

Toutiao (או בשמו באנגלית: ByteDance)

בכתבה מעניינת שהתפרסמה בדה-מרקר לאחרונה קראתי ריאיון עם מנכ"ל אורקם, זיו אבירם, שדיבר על ההמצאה של החברה (התקן ללקויי ראייה שמתלבש על המשקפיים ומקריא ומפענח עבור המשתמשים את שהם מתקשים לראות). הנקודה המעניינת שתפסה את לבי היא הסיפור של אבירם לגבי תחילת הדרך. אבירם אמר כי כשהתחילו את אורקם הם דיברו עם מאות לקויי ראייה על מנת להבין מה הצרכים שלהם. לפני השיחות עימם היה אבירם בטוח כי הם ידווחו על החופש והעצמאות לצאת מהבית ולעשות קניות וכו', אך הופתע ש-90% מהם דיווחו כי הצורך החשוב ביותר שלהם הוא לקרוא. בהמשך גזר על עצמו אבירם יום שלם ללא קריאה – והשתגע – ובהמשך המליץ לקוראים לנסות.

ובכן, כתולעת ספרים ומסכים אני לא מתכוון לנסות. אני יודע שאין שום סיכוי שאעמוד בכך. מה שכן הייתי רוצה לנסות הוא גרסה בעברית של Toutiao. מהו Toutiao? מדובר על יישומון בסינית, שמזהה את הרגלי הקריאה של המשתמשים שלו ברשת (מאמרים, פוסטים, מחקרים וכו') ודוחף להם בפוש חומרים שהוא מזהה שמעניינים אותם.

אז נכון, קיימות חברות נוספות בעולם (Taboola הישראלית למשל) שמזהות הרגלי קריאה של גולשים ודוחפות להם מאמרים שעשויים לעניין אותם, אך הייחוד של Toutiao הוא שהיא עצמאית במובן זה שאינה טכנולוגיה שיושבת על יישומון של ספק תוכן אחר (למשל, אתר של עיתון שמפנה לידיעות שמפורסמות בו ובאתרים שותפי תוכן אחרים שלו) אלא היא מהווה יישומון בפני עצמה, כך שהגולשים לא צריכים להיכנס לאתרים קשורים או אחרים– היא מספקת את החומר שמעניין את הקוראים באופן עצמאי ובפוש. מנכ"ל חברת הוואווי, למשל, אמר כבר כי מאז שהחל להשתמש בToutiao, זהו היישומון הראשון שהוא פותח מדי בוקר.

לאחרונה התפרסם כי החברה גם קנתה את היישומון הפופולארי על בני נוער Musical.ly בכמיליארד דולר, מה שמצביע על שאיפות התרחבות מצדה לתחומים נוספים.

גם במקרה זה, מדובר על הצלחה שנטועה בשילוב של מספר גורמים, ובעיקר טכנולוגיה חדשנית (עיקר הטכנולוגיה של החברה נטועה בתחום ה- Artificial Intelligence ולימוד העדפות הקריאה של המשתמשים), המשולבת עם מודל עסקי משבש – במובן החיובי מבחינתם, מאחר והם לא פועלים כחלק מאתרי חדשות ותוכן (דוגמת חברות כמו Taboola ו- Outbrain), אלא שואבים את התוכן (בצורה חוקית ועל סמך הסכמים, כמובן) ומחליפים אותם, כך שנוצרת כאן דרך חדשה בה הקורא מקבל את התוכן שהוא קורא (וניתן לתאר לעצמנו כיצד יישומון זה משפיע על הרגלי הקריאה של המשתמשים בו, וכתוצאה מכך את ההשפעה על אתרי התוכן והחדשות המובילים בכל ארץ בה הוא עשוי לפעול).

לכשעצמי, אני לא מבין איך עדיין לא קם יישומון דומה בכל ארץ וארץ, ובאופן אנוכי לחלוטין, אני רוצה אחד כזה בעברית. אם אני בכיר באתר חדשות או חברת טכנולוגיה בארץ, הייתי מנסה ללמוד מהדוגמא הסינית ולהיות הראשון שמספק אופציה מקבילה בעברית, לפני שגורם אחר יעשה זאת.

תחליפי בשר

לא רבים יודעים זאת, אבל לפי מחקרים מסוימים ישראל הינה המדינה עם אחוז הצמחונים/טבעוניים הגבוה בעולם. הסיבות מגוונות, החל מבריאות, דרך סיבות דתיות וכאלו הקשורות לאיכות הסביבה וכלה במוסריות בהקשר של חמלה על בעלי חיים. תל-אביב נבחרה לאחרונה לאחת מעשר הערים הטובות ביותר לצמחונים מבחינת המגוון הקולינארי. כצמחוני זה למעלה מ- 20 שנים, וכמי ששירת בטייוואן 4 שנים ובבייג'ינג כשלוש וחצי עד כה, אני יכול רק להצר על כך שהמגוון של האוכל הצמחוני הסיני לא הגיע עדיין ברובו לארץ. המסורת הבודהיסטית ארוכת השנים הביאה להתמחות סינית בתחליפים שמרגישים ונראים כמו הדבר האמיתי. אני מאמין שהשילוב של המסורת הצמחונית הבודהיסטית הסינית יחד עם טרנד האוכל הצמחוני בעולם ובארץ, יכול להביא לתוצאות מבטיחות, ומודה שמדי פעם עולים בי הרהורים על פתיחת בופה בודהיסטי בתל-אביב לאחר סיום השליחות.

אופיר גור נספח כלכלי- בייג'ינג סין,

סגור לתגובות.

פניה לנספח כלכלי- בייג'ינג סין,, אופיר גור