אסיה פאסיפיק

לבחירת בלוג

שנה וחודש לרפורמת ביטול השטרות של הודו – הצלחה? כישלון? תלוי את מי שואלים

פורסם ע"י , נספח כלכלי- ניו דלהי, הודו , בתאריך 6 בדצמבר 2017

ב 8.11.2016 הכריז ראש ממשלת הודו – נרנדרה מודי – על רפורמה חסרת תקדים בכלכלת הודו, במסגרתה בוטל בערב אחת ובהתראה של 4 שעות הערך הכספי של שניים מהשטרות הנפוצים ביותר בהודו – שטרות ה 1000 וה 500 רופי.

על הרפורמה עצמה כבר פירטתי בהרחבה בפוסט הזה (12.11.2016) וכן בפוסט הזה (6.12.2016). ידידי ועמיתי, ד"ר שי מוזס, העומד בראש נציגות משרד הכלכלה הישראלי בקונסוליה הישראלית בבנגלור, פרסם אף הוא פוסט (29.12.2016) אשר סיפק תמונת מצב מהימנה נכון למועד סוף השנה הקודמת. בין לבין, אומנם פרסמתי גם פוסט שסקר את פעילותה של מי שמתוארת כ"מרוויחה הגדולה" מרפורמת השטרות של ממשלת מודי, חברת PayTM, אבל נראה כי מאז קצת זנחנו את זירת העדכונים על הרפורמה ההיסטורית, שגליה ממשיכים להכות בכלכלה והמסחר בהודו עד היום.

אם כן – שנה וחודש לרפורמת המזומנים הגדולה: מה הן תוצאות הרפורמה?

אם לשפוט לפי הצהרות הממשל המרכזי של הודו, הרי שמדובר בהצלחה כבירה.

כך, למשל, טוענים בממשל כי הרפורמה חשפה שלמעלה מ 33% מההון במדינה צבור בידי 0.00011% מהאוכלוסייה (אומנם מידע חשוב על הפערים ואי השיויון אך לא לשם כך נולד המהלך). בנוסף, אפשר המהלך לחשוף 1.8 מיליון מקרים בהם התגלו "פערים" בין הצהרות המס של הנישומים לבין הסכומים אותם הפקידו בחשבונות הבנקים במסגרת התהליך.

בהמשך לאמור, נחשף כי הפקדות כספים שבוצעו בלא פחות מ 2.3 מיליון חשבונות בנק – בהיקפים של מיליארדים – עודם נבדקים ע"י הרשויות וחשודים כי היוו צינור להלבנת כספים שאינם דווחו כיאות לרשויות המס. הממשל המרכזי בהודו מתגאה גם בהצלחת המאבק בטרור: מירידה של 20% בהיקף אירועי הירי ופעילות הטרור של ארגוני שמאל בצפון הודו ומזרחה ועד זריקת אבנים באזור חבל קשמיר שירדה בהיקף של 75%(!).

בנוסף, הממשל המרכזי מתגאה ביכולת של המהלך לחשוף התנהלות באמצעות חברות דמה, באמצעותן התבצעו הונאות מס עצומות. המהלך אפשר לממשל המרכזי את המידע והבסיס המודיעיני הדרוש לביצוע מאות אלפי פשיטות של רשויות החוק על החברות המעורבות בהונאה וסגירתן לאלתר. בין השאר, גילתה הממשלה תנועות כספיות חשודות בהיקף של כ-2 מיליארד דולרים בסמוך להכרזת הממשל על ביטול השטרות. ישנן טענות מצד הממשל שגורסות כי המהלך הביא ליצירת למעלה מעשרה מיליון מקומות עבודה, הגנות סוציאליות לעובדים, הורדת ריבית על הלוואות, ירידה במחירי הנדל"ן והדיור ועוד.

האופוזיציה ההודית, לעומת הממשל, מביטה בתהליך ההיסטורי בראייה קצת אחרת: ראהול גנדי, ראש האופוזיציה, מכנה את המהלך במלאות שנה להכרזה על ביטול השטרות כ"טרגידה" וכן "מעשה חסר חשיבה מצד ראש הממשלה".

בפארפראזה על הכינוי אותו נתנה הממשלה ליום ה 8.11.2016 – "יום המלחמה בכלכלה השחורה", מכנה האופוזיציה את אותו היום – בקצרה – "היום השחור". גורמים אחרים באופוזיציה, כמו Mamata Banerjee, יו"ר מפלגת הקונגרס, מכנים את תהליך הדמונטיזציה כ"מזימה הגדולה". יש שאפילו הגדילו לעשות וטבעו את ההאשטאג  על מנת לשקף את גודל ה"אסון" אשר פקד את הודו בשלהי השנה הקודמת, כמו גם לרמוז באופן מובהק מי בדיוק אחראי לאסון זה.

אבל מה בתכלס? האם מדובר באסון? או ניצחון? הצלחה? או טרגדיה?

בעיתון הכלכלי – Economic Times – ניסו לבחון את הצלחת וכישלון רפורמת המזומנים של מודי על פי 7 פרמטרים שונים ואני אנסה לשלב בפוסט זה את הטיעונים שלהם ודעתי האישית על המהלך גם יחד:

  1. התנהלות פיננסית אישית –  כתוצאה מהמהלך הממשלתי, נפתחו מעל 300 מיליון חשבונות בנק בהודו. חשבונות אלו מאפשרית כיום למעסיקים רבים (בהם כותב שורות אלו) לשלם לעובדים (בעיקר עוזרת \ נהג) משכורות היישר אל חשבון הבנק ולא עוד במזומן כבעבר. השינוי מאפשר לממשלה לפקח על תנועות הכספים, להבטיח טוב יותר את זכויות העובדים ולמסות את ההכנסות באופן התואם את גובהן האמיתי. במגזין ET מציינים כי אכן המהלך אילץ את ההמונים להמיר את מקומות המחבוא בבתיהם בחשבונות הבנקים להפקיד – אולי לראשונה בחייהם – את הכסף במוסדות הבנקאיים. המהלך, לפי ET, מהווה הוכחה ליכולת של ההודים להסתגל למצבים חדשים ולבטוח בפיתוחים טכנולוגיים דוגמת הארנקים הדיגיטאליים, כרטיסי האשראי, האפליקציות לטעינה והוצאת כספים וכיו"ב. חשוב מכך – הרפורמה דחקה באזרחים, אשר החזיקו באמתחתם כסף רב שפשוט "שכב", להפקיד ואף להשקיע את הכסף בבנק ובכך להניב לעצמם רווחים מחד ולספק למערכת הבנקאית את ההון הדרוש לרכישת אגרות חוב ומתן הלוואות לציבור מאידך.
  2. המלחמה בכסף השחור – במגזין ה ET גורסים, בצדק, כי אחת המטרות העיקריות של הדמונטיזציה, שאף הייתה לסיבה העיקרית לתמיכת הציבור במהלך, הייתה המאבק בכסף השחור שמקורו בכלכלה השחורה. עם זאת, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי 99% מהשטרות אשר נאסרו לשימוש, הוחזרו אל הבנקים ורק אחוז מכלל השטרות נעלם \ נשרף \ נזרק \ אבד בתהליך. משמעות הדבר, כך לפי המבקרים, היא כי עברייני הכסף השחור מצאו ככל הנראה דרך "להלבין" את כספים במהלך השבועות לאחר הדמונטיזציה או שמלכתחילה ההתנהלות בכסף השחור לא הייתה בדמות של שימוש במזומנים דווקא (ולא בהכרח בשטרות של רופי\ ב.ג).
  3. המאבק בטרור – המטרה השנייה בחשיבותה ברשימת המטרות של תהליך הדמונטיזציה, היה הניסיון של הממשל לפגוע במנגנון המימון של הטרור בהודו. הנחת העבודה הייתה כי אלו מזייפים את השטרות הנפוצים ביותר (1000 \ 500) ומממנים באמצעותם את המשכורות לפעילי הטרור ואפילו זורקי האבנים בחבל ג'אמו וקשמיר. אם לשפוט על פי הצהרות הממשל המפורטות לעיל, הרי שכאן רשם התהליך הצלחה כבירה. עם זאת, רבים מפקפקים בנתונים המסופקים עתה ע"י הממשלה וגורסים כי זהו ניסיון פתאטי להציג הישגים כלשהם להצלחות שלציבור אין כל דרך למדוד או לאמוד.
  4. כלכלה פחותת מזומנים – אחד מהיעדים של המהלך נועד לדחוק את ציבור האזרחים בהודו לאמץ שיטות מסחר ותשלום באמצעות האפליקציות, הסוללר, כרטיסי האשראי ואמצעי תשלום דיגיטאליים אחרים. אחרי ההלם הראשוני ולאור המחסור החמור במזומנים בכספומטים ובבנקים – כמו גם החובה להפקיד את כל השטרות הישנים והמגבלה על היכולת למשוך שטרות חדשים –  אכן גדל מספר המשתמשים באפליקציות התשלום והארנקים הדיגיטאליים למאות מיליונים. עם זאת, כאשר נרגע המצב, חודשה אספקת השטרות ע"ס 2000 רופי ומאוחר יותר ע"ס 500 רופי, חזרו ההמונים לסורם והשימוש באפליקציות התשלום חווה ירידה חדה מאוד ונטישה המונית.
  5. הגדלת מעגל משלמי המס – בעקבות תהליך הדמונטיזציה, הצליח הממשל להגדיל את אוכלוסיית החייבים במס בכ- 10 מיליון ורשם גידול בהכנסות בהיקף של 80% ביחס לשנים קודמות.
  6. השפעה על התוצר המקומי הגולמי (GDP) – ב ET גורסים כי המהלך מהווה גורם מרכזי להיחלשות הצמיחה של כלכלת הודו. במגזין מצטטים גם את הערכות הבנק העולמי בהקשר זה, המייחס למהלך את הירידה בהיקף הצמיחה של הודו במחצית הראשונה של 2017 וכן גם בהערכות לגבי הצמיחה הכוללת לשנת 2017.
  7. פגיעה בעסקים הקטנים והבינוניים ובעיקר בעסקים הזעירים – במגזין ET מציינים כי עסקים קטנים ובינוניים רבים ידעו להתמודד עם המהלך ולהתאים עצמם לצרכנים שעתה ביקשו להשתמש באמצעי תשלום דיגיטאליים כאלו ואחרים. עם זאת, ככל שהדבר נוגע ליצרנים זעירים, הרי ששם נרשמה ירידה עצומה בצמיחה וסקטור זה צמח ב 1% בלבד בחודשים שלאחר הדמונטיזציה.

במגזין ET מקנחים את המאמר בנימה די אופטימית וגורסים כי רפורמת השטרות  סיפקה כמה שיעורים לכלכלה ההודית, ששינו את הדרך בה ההודים מסתכלים על ניהול כספים.

הרפורמה כפתה על ההודים לוודא כי הם מקבלים את התשואות הטובות ביותר עבור כספם, אם זה על ידי פתיחת תוכנית חיסכון או על ידי הפיכת ערימת המזומנים המוחבאת בקירות הבית לחשבון עו"ש נושא ריבית.

במגזין מעריכים כי הכנסות הממשלה יראו עלייה בשנים הקרובות כתוצאה ישירה מהמהלך והגידול בהיקף חייבי המס בהודו, שנגרם כתוצאה ישירה מתהליך הדמונטיזציה.

 

ברק גרנות נספח כלכלי- ניו דלהי, הודו

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי- ניו דלהי, הודו, ברק גרנות