אסיה פאסיפיק

לבחירת בלוג

תערוכת מדיקה 2017

אוסטרליה פוזלת לאחרונה להייטק הישראלי ויש לה סיבה מעולה לכך

פורסם ע"י , נספח כלכלי סידני, אוסטרליה , בתאריך 19 בספטמבר 2017

הכתבה פורסמה באתר גיקטיים

30 שנים רצופות של צמיחה כלכלית הביאו את אוסטרליה לחשוב מחדש על מנועי צמיחה שאינם מבוססים על משאבי ואוצרות הטבע שלה, שהולכים ומתכלים. לאחרונה הממשלה ביבשת החמישית החלה להשקיע בחדשנות ויזמות, ולישראל יש גם חלק משמעותי בתהליך וגם הזדמנות עבור היזמים והמשקיעים המקומיים

עבור רובנו, אוסטרליה היא היבשת החמישית הזו שהיינו רוצים מתישהו בחיים לחסוך מספיק כסף ולפנות די זמן כדי להגיע ולבקר בה. רובנו חושבים על חופים בלתי נגמרים ועל גולשים שלא מתעייפים, על הנופים המיוחדים ועל חיות מוזרות כמו קואלות וקנגרואים ועל בית האופרה הצף המפורסם של סידני ועל “הגשר” של העיר, שמקבל ראשון בעולם את השנה החדשה עם מיליוני התושבים והתיירים כשברקע מופע זיקוקי דינור מהפנט שיכול להאיר את כל ניו זילנד.

בואו נודה על האמת, יזמות וחדשנות טכנולוגית, סטארטאפים או משקיעי טכנולוגיה הם ממש לא מסוג המחשבות שעוברות לנו בראש כשנזכרים בטיול אחרי הצבא, או כשמדמיינים את היבשת החמישית והקטנה בעולם. אז כדאי להתחיל להכיר – באוסטרליה יש חדשנות טכנולוגית שפורחת כמעט כמו הטבע האינסופי בה.

נדרש שינוי שיביא להמשך צמיחה

הפדרציה של אוסטרליה, ה-Commonwealth כפי שהמדינה מתקראת בשמה הרשמי, היא אכן מדינה מערבית, מתקדמת, אנגלו-סקסית ומפותחת מאוד. היא מהווה מוקד עסקים גלובלי ומרכז עסקים אזורי אסייתי. אוסטרליה מתאפיינת ומתגאה מאוד בכמעט 30 שנות צמיחה כלכלית יציבה וקבועה בכל שנה, שקנו לה מעמד של מדינה עשירה, יציבה ומתקדמת שפתוחה לשווקים הגלובליים, משקיעה בהם ומעודדת משקיעים ומהגרים לתחומה. עריה הגדולות – סידני, מלבורן, אדליד ופרת’ – נראות ובנויות כמו כל עיר אמריקאית, עם גורדי שחקים ובנייני משרדים, שכונות לוויין נוחות ורכבות מהירות.

ועם כל זה, יש באוסטרליה הבנה שהעולם משתנה לנגד עיניה ושעל מנת לשמור על המאפיינים הללו, כלומר להמשיך ולצמוח ולהתפתח כלכלית ותעשייתית ולספק את הרווחה והנוחות לתושביה ומהגריה, גם היא צריכה להשתנות. ומהר.

היסטורית, כלכלת אוסטרליה מתבססת על תעשיית ענק של מכרות, שמנצלת את אוצרות ומשאבי הטבע הבלתי נדלים שבתחומה. האדמה שלה שופעת מתכות, כימיקלים ומינרלים ויש בה מאגרים עצומים של משאבי אנרגיה כמו נפט וגז טבעי. ב-25 השנים האחרונות אלו היו מחוללי הצמיחה וההכנסה של המדינה, והיא הייתה הספקית העיקרית של חומרי גלם שהיו נדרשים לצמיחה הפנומנלית של סין בשלושת העשורים האחרונים.

משנות ה-90 של המאה ה-20, כשהצמיחה של סין נשקה ל-10% על פני דור שלם כמעט, אוסטרליה הייתה ה-ספקית של אוצרות הטבע, המשאבים הטבעיים והאנרגיה שהיו דרושות לסין, ומדובר בהיקפים אדירים. סין הלכה וצמחה, ואוסטרליה הלכה והתעשרה. מחירי הסחורות והמתכות היו בשיאם, והכלכלה האוסטרלית זכתה בכל הקופה.

אולם מחירי הסחורות לא נשארים גבוהים לעד, אוצרות טבע הולכים ונגמרים וגם סין ויפן כבר לא צומחות בהיקפים שאפיינו אותן בעבר, כל אחת בתקופת הזוהר שלה. ברוסיה לדוגמה אפשר לראות באופן מובהק שהיא נהנית מגאות כלכלית ופוליטית כאשר מחירי הנפט בשיאם, וסובלת ממשבר כלכלי, פוליטי ואי סדר חברתי כשהם חוזרים וצונחים לתחתית. מקבלי ההחלטות באוסטרליה די חוששים להידמות לרוסיה או ברזיל; הם לומדים ומכירים היטב את השיעור הבעייתי שמלמדות אותם ונצואלה או מקסיקו – כלכלות שמתבססות בעיקר על העושר של אוצרות ומשאבי הטבע שלהם – ומבינים שהצמיחה הכלכלית של שלושת העשורים האחרונים לא תמשיך באותה מידה גם בעשורים הבאים. זוהי תובנה בעלת משמעות היסטורית, פוליטית ואסטרטגית עבור הכלכלה המקומית, שמשפיעה כבר עכשיו על קהילת העסקים שלה ומדיניות הצמיחה העתידית של אוסטרליה.

האוסטרלים באים

באוסטרליה גם מבינים, באיחור מסוים, שאין ברירה אלא לפתח בקרבה יזמות וחדשנות טכנולוגית, ולעודד ולאפשר ליזמים עם רעיונות, פתרונות וטכנולוגיות להתפתח בה. לכן בשנים האחרונות פועלים לייסד בה תשתית טכנולוגית: אקו-סיסטם אוסטרלי מקומי, שבשאיפה בעתיד יהפוך גם את היבשת החמישית למרכז של סטארטאפים והאב של יזמות וחדשנות טכנולוגית.

מדובר במהלך דרמטי, מורכב וארוך טווח עבור האוסטרלים. זהו תהליך שכרוך בהבנה שהם לא יוכלו להמשיך להסתמך על האדמה והים לעד כמקורות הכנסה, שהם נדרשים ליצור תשתית חדשה ושונה לחלוטין מזו שהם הכירו ונדרשו לה בשלושת העשורים האחרונים ושללא חדשנות שתביא תחרותיות הכלכלה המקומית עשויה להיות בבעיה.

אז איך עושים את זה, מהיכן מתחילים ואל מי פונים? כמובן שאל אומת הסטארטאפים היחידה בעולם – ישראל הקטנה. בשלוש השנים האחרונות המדינות המרכזיות והמפותחות של ה-Commonwealth: ויקטוריה, קווינסלנד ו-NSW פועלות במרץ לייסד ולהשקיע בתשתית עבור יזמים וסטארטאפיסטים מקומיים, בדומה למודלים המוצלחים שפעילים בישראל.

באוסטרליה פועלים בשנים האחרונות על דברים שבישראל כבר נראים טריוויאליים. מתחמי יזמות משותפים הולכים ומתפתחים בה, קרנות הון סיכון להשקעות בטכנולוגיות חדשניות נוסדו בה וחממות טכנולוגיות ואקסלרטורים ומרכזי ידע וחדשנות עבור יזמי טכנולוגיה אוסטרלים פועלים בה כבר כמה שנים. בנוסף, מדינות הפדרציה, חברות ותאגידי תעשייה מקומיים מבקרים במספרים הולכים וגדלים במסגרת משלחות עסקיות של בעלי תפקידים לישראל, כדי ללמוד את הסיפור והרומן המתמשך של אינטל איתנו, להכיר את הפלא של מובילאיי, להבין מה ואיך עושים במרכזי הפיתוח של Apple, Yahoo, Facebook ו-Google שקיימים בתצורתם המיוחדת רק בישראל, להיפגש עם רשות החדשנות ועם קרנות הון סיכון, וכמובן גם עם האנשים הצעירים, “החוצפנים” ששירתו ב-8200 והיזמים הסדרתיים בארץ, אלה שהפכו והופכים את ישראל למרכז גלובלי של ידע וחדשנות ואת ההייטק הישראלי לידוע לא פחות מאותו גשר שחוצה את נמל סידני ומשקיף על בית האופרה הצף המפורסם.

אך באוסטרליה מעוניינים בקשר הדוק יותר עם ישראל. לאחרונה ייסדה הממשלה האוסטרלית מרכז התמחות ולימודים ליזמים אוסטרלים צעירים במתחם החדשנות הטכנולוגית SoSA בתל אביב, בשם “נקודת נחיתה” (The Landing Pad). המרכז פועל תחת ניהול ישראלי ומטרתו לממן את שהייתם בארץ של יזמים אוסטרלים שנבחרו במיוחד להגיע לישראל כדי ללמוד ולספוג את התרבות ורוח היזמות של הישראלים בפיתוח פתרונות מובילים ותחרותיים שהישראלים כל כך מצטיינים בהם.

הניסיון לייסד קהילת יזמי טכנולוגיה שתהיה תחרותית, גלובלית, יעילה ומוצלחת כמו בישראל צופה לאוסטרליה עוד הרבה מאוד אתגרים מורכבים. זהו תהליך ארוך ומורכב שמערער את אבני היסוד של הכלכלה המקומית, שמעולם לא נדרשה ליסודה של תעשייה ותרבות עסקית מאתגרת ורוויות קשיים ואיומים שהיו מנת חלקה של ישראל. זהו תהליך מרכזי וחשוב במיוחד לישראלים, שכעת יכולים להתקרב ולסייע למדינה רחוקה, מערבית, מפותחת וידידותית שלגמרי צריכה אותנו בתהליך הארוך והמיוחד שהיא עוברת, ובתמורה מייצרת לחברות ישראליות, יזמים, יצואנים ומשקיעים אינספור הזדמנויות בשוק המפותח והמתקדם של יבשת אוסטרליה.

לקישור לכתבה באתר לחצו כאן

 

שי זריבץ' נספח כלכלי סידני, אוסטרליה

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי סידני, אוסטרליה, שי זריבץ'