אסיה פאסיפיק

לבחירת בלוג

tlv_formats_280178-01

בהודו מחפשים פתרונות חדשניים למאבק וחיסול מחלת המלריה

פורסם ע"י , נספח כלכלי- ניו דלהי, הודו , בתאריך 13 באוגוסט 2017

במדינת אודישה שבהודו (לשעבר אוריסה) המספר הגבוה ביותר של מקרי מלריה. כמעט 400,000 מקרים של מלריה דווחו בשנת 2014 באודישה ואלו מהווים כ-36% מסך מקרי המלריה בהודו, שבה מתו מהמחלה כ-562 איש ואשה כתוצאה ממלריה בשנת 2014.

יוזמה של הממשל באודישה מבקשת לאתר פתרונות חדשניים למאבק וחיסול מחלת המלריה. יוזמה זו, הינה חלק ממאמץ לאומי שאפתני לחיסול המלריה עד שנת 2030.

בחודש פברואר האחרון, ממשלת הודו פרסמה מסמך בנושא: "המערך הלאומי לחיסול המלריה בהודו (2016-2030)". על פי התכנית, תהיה התמקדות על איזורים בהם מקרי ההידבקות נפוצים יותר והממשלה תפעל לחסל את המחלה באופן הדרגתי. 15 מדינות בהודו כבר נרתמו למאמצי חיסול המחלה, כאשר 11 מדינות, הכוללות הן מחוזות בעלות שכיחות גבוהה והן שכיחות נמוכה של מלריה, מצויות בשלב טרום-חיסול, ו-10 מדינות מצויות כעת בשלב בקרה מוגברת.

לפני מספר שנים, הקרן העולמית הפילנתרופית למאבק באיידס, שחפת ומלריה (The Global Fund) חתמה יחד עם הממשלה הפדראלית של הודו על מענק בסך 104 מיליון דולר במטרה להפחית את התמותה והתחלואה ב-50% עד שנת 2017 בשמונה מהמדינות האנדמיות ביותר בהודו, הכוללות את אודישה ושבע מדינות דרום-מזרחיות – ארונאצ'ל פראדש, מגהלאיה, אסאם, מיזוראם, מניפור, נאגאלנד וטריפורה.

ואולם – בהודו מתמודדים גם עם הקושי לאמוד את ההפחתה במקרים. זאת, מכיוון שלמעלה מ-70% מאוכלוסיית הודו צורכת שירותים רפואיים דרך רופאים, בתי חולים פרטיים ומרפאים מסוגים שונים שרובם כלל אינם מדווחים על מחלות כלל. הממשלה ההודית מעוניינת להגדיר את המחלה כמחלה לדיווח בקרוב, בדומה לשחפת ב-2012. מהלך שכזה, באם יצא אל הפועל, יכריח חולים לדווח על המחלה על פי חוק לרשויות.

מלבד דיווח, ננקטים צעדים על מנת להכיל את המחלה. בין היתר, נעשה נסיון לגרום לרשת קוטלת חרקים בעלת תוקף ממושך להפוך לפופולרית יותר, רשת נגד יתושים שיוצרה במפעל ועברה טיפול המשמר את פעילותה המדבירה אף אחרי 20 כביסות סטנדרטיות, ולה חיי מדף של לפחות שלוש שנים. בשנת 2009, הממשלה החליטה לחלק רשתות אלו לתושבי מחוזות שהוגדרו, ביניהם אודישה. גורמי ממשל בהודו מדווחים על ירידה של כ 50% במספר המקרים של מלריה אחרי חלוקת הרשתות לתושבי איזורים מועדים בשנת 2010.

בנוסף, באיזורים השבטיים, שם מעדיפים רבים מהתושבים לישון תחת כפת השמיים הפתוחים ומתנגדים להשתמש ברשתות יתושים, קיים קושי באילוץ התושבים לעשות שימוש ברשתות וחומרי המגן. הודות למענק מארגון עולמי, חלוקת רשתות כאלו בקרב אוכלוסיות בסיכון גבוה חזרה להיות שוב חלק מהתכנית.

מלבד הגברת המודעות – נראה כי אסטרטגיית ההתמודדות עם מלריה נותרה פחות או יותר אותו הדבר – אבחון מוקדם, בקרת טיפול, מעקב לאחר הטיפול ובקרת ווקטור. אך רבים בהודו מקווים להתחייבות גבוהה יותר מצד הממשלה וגורמים בחברה האזרחית כבר עוסקים באתגר הבא – צמצום אתרי רבייה של יתושים ברחבי המדינה, שיפור הניקוז וסתימת בורות המתמלאים במים.

בתוך כך, קיימת כוונה לאחד כוחות לטובת המטרה הלאומית ולשתף פעולה עם תכנית הסניטציה הלאומית (סוואץ' באראט).

מדובר באתגר גדול מאוד בעבור הממשלה, בייחוד באיזורים בעלי שכיחות נפוצה המהווים גם אזורי קונפליקט, כגון צ'אטיסגאר, מחוז גאדצ'ירולי במאהארשטרה, ומחוזות שבטיים חסרי גישה אחרים. חשוב גם לזכור כי אפילו מדינות כגון איטליה וארצות הברית חוות התפרצויות מלריה קטנות מדי פעם.

מומחים רבים מעריכים כי על אף עלייה בעושר ובהתפתחות בהודו, השקעה מצומצמת בנושא הבריאות, אוכלוסיה עצומה בסיכון, כמו גם בעיית הידבקות המלריה האורבנית, גורמת לאלימינציה להיות אופציה פחות ישימה בהודו, מאשר מרבית המדינות האסיאתיות. הסביבה בהודו היא כזו המקשה על חיסול רביית יתוש האנופלס ונדרשת רפורמה עצומה בכלל הסקטורים על מנת להשיג את המטרה של "חיסול המלריה". אם כך, נראה כי למרות המאמצים הכנים – המלריה ההודית היא (לצערנו) איתנו להישאר בינתיים.

יש לכם פתרון חדשני למאבק במלריה? ספרו לנו!

 

חפשו אותנו בפייסבוק: "מרכז המידע לעסקים – הודו"

וגם בטוויטר!

ברק גרנות נספח כלכלי- ניו דלהי, הודו

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי- ניו דלהי, הודו, ברק גרנות