אמריקה
הצטרפו לרשימת התפוצה

בחרו בלוג

banner-1

שינויים בהסכם NAFTA – האם היצוא הישראלי בסכנה?

פורסם ע"י , נספחת כלכלית- וושינגטון, ארה"ב , בתאריך 3 בינואר 2018

שינויים בהסכם NAFTA – האם היצוא הישראלי בסכנה?

ה- North American Free Trade Agreement (NAFTA) אשר נכנס לתוקף בשנת 1994 הוא הסכם ליצירת אזור סחר חופשי בין המדינות ארה"ב, קנדה ומקסיקו (מדינות ה- NAFTA). ההסכם מסדיר מעבר של סחורות וכוח אדם בין גבולות מדינות ההסכם וקובע הסרת מגבלות סחר ומכסים בין המדינות בעיקר בענף החקלאות ותעשיות הטקסטיל והרכב.

בחודש אפריל 2017 חתם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על צו נשיאותי המורה על פתיחת ההסכם. בין חודש אוגוסט לחודש דצמבר 2017, הצדדים קיימו חמישה סבבים של משא ומתן על ההסכם המחודש.

הנספחות הכלכלית עוקבת אחר פרטי המשא ומתן בין הצדדים ובוחנת כיצד הללו עשויים להשפיע על היצוא הישראלי. אנו סבורים שאחד הנושאים שעשויים להשפיע לרעה על היצוא הישראלי הינו דרישתה של ארה"ב לשינוי כללי המקור הקיימים בהסכם ה- NAFTA הקיים.

במסגרת חידוש המשא ומתן ארה"ב הגישה הצעה מטעמה (ההצעה האמריקאית) המהווה הקשחה של כללי המקור במתכונתם הנוכחית, וזאת מתוך מטרה מוצהרת לעידוד ייצור מקומי בארה"ב על חשבון ייצור במדינות אחרות. נוסח כללי המקור בהצעה האמריקאית הידוע לנו בשלב זה מתייחס רק לתעשיות הרכב, הטקסטיל וההלבשה ולהבנתנו עלול להיות בעל השפעה שלילית על הייצוא הישראלי.

תעשיית הרכב

כללי המקור הנוכחיים קובעים דרישה של 62.5% "regional value content", כלומר ש- 62.5% מהרכיבים ייוצרו במצטבר אצל שלוש המדינות להסכם, והשאר יכולים להיות מיוצרים במדינה אחרת.

ההצעה האמריקאית מבקשת להעלות את דרישת ה- "regional value content" ברכב מ- 62.5% ל- 80%, ומוסיפה דרישה חדשה לפיה לפחות 50% יהיה "U.S. content".

בנוסף, היה וההצעה האמריקאית תתקבל, יצרני רכב יידרשו לעקוב אחר המקור של כל אחת מתשומות הרכב על מנת לחשב את ה- regional value content, בעוד שעל פי ההסכם הנוכחי, חברות נדרשות לעקוב אחר המקור של תשומות ספציפיות בלבד[1].

מניתוח ראשוני נראה, כי כללי המקור בהצעה האמריקאית צפויים להשפיע על היצוא הישראלי בשני מישורים:

  1. במישרין, העלאת דרישת ה- regional value content ודרישת ה S. domestic content, יחד עם הדרישה לעקוב אחר המקור של תשומות המוצר, עשויות להקטין משמעותית את ההזדמנויות עבור חברות ישראליות לספק תשומות רכב לארה"ב קנדה ומקסיקו (רכיב ה- outside content יורד משמעותית מ- 38% ל- 20%).
  2. בעקיפין, יצרני רכב וחברות מתעשיית הרכב הנמצאות באזור ה- NAFTA טוענים שההצעה תעלה את ההוצאות ביצור הרכב. לצמצום נזק זה הם יאלצו לקזז מעלויות מחקר ופיתוח ומהכנסת רכיבי טכנולוגיה ברכב[2]. אם אכן כך יקרה, חברות ישראליות המספקות פתרונות טכנולוגים לתעשיית הרכב עלולות להיפגע.

תעשיית טקסטיל והלבשה

כלל המקור לטקסטיל והלבשה בהסכם הנוכחי הוא כלל ה- “yarn-forward” הדורש שהחוט המשמש להכנת בדים ייוצר באחת ממדינות ה- NAFTA. כמו כן, כל שלבי ההכנה אחרי הכנת החוט חייבים להתבצע באחת ממדינות ה- NAFTA. לכלל זה קיים חריג ה- tariff preference levels (TPLs) הקובע תקרת הוצאה שנתית על מוצרי טקסטיל שעד אליה יצרנים וחברות ממדינות ה-NAFTA רשאים לייבא ממדינות אחרות. חריג זה מאפשר ליצרנים ישראלים לעקוף את כלל המקור "yarn-forward" ולספק חוטים ובדים לחברות המייצרות הלבשה במקסיקו, ארה"ב וקנדה.

ההצעה האמריקאית מבקשת לבטל את החריג. ביטול ה TPLs ימנע מיצרנים ישראלים לספק רכיבי טקסטיל והלבשה למדינות ה- NAFTA.

במידה והנכם צופים פגיעה אפשרית בפעילות שלכם בעקבות השינויים שתוארו לעיל, או מעוניינים לקבל מידע מעמיק יותר בנושא, ובכל שאלה או בקשה אחרות –

אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו: אודליה לזימי Odelya.lazimi@israeltrade.gov.il.

[1] הנכם מוזמנים ליצור קשר עם הנספחות הכלכלית בוושינגטון די.סי על מנת לקבל את הרשימה המלאה של תעריפי המכס.

[2] “Impact of BAT and NAFTA Reforms on the U.S. Motor Vehicle Industry,” The Boston Consulting Group for the Motor & Equipment Manufacturers Association. July 2017.

 

יפעת אלון-פרל נספחת כלכלית- וושינגטון, ארה"ב

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספחת כלכלית- וושינגטון, ארה"ב, יפעת אלון-פרל