אפריקה
Newspaper texture on globe isolated on white background

בחירת בלוג

דברים שלמדתי בדרום אפריקה

פורסם ע"י , נספח כלכלי- יוהנסבורג, דרום אפריקה , בתאריך 31 בדצמבר 2017

הגיע זמן לומר שלום. לאחר כמעט חמש וחצי שנים בדרום אפריקה מגיעה השליחות שלי לסיומה. בחודש הבא יגיע לכאן עמית לב שיחליף אותי כנספח המסחרי של ישראל בדרום אפריקה ואתם מוזמנים לפנות אליו או לצוות הנהדר שממשיך איתו בכל עניין הקשור בייצוא לדרום אפריקה.

אז איך מסכמים תקופה כה ארוכה?

נראה לי שהדרך הנכונה היא דווקא לדבר לשם שינוי על דברים שאני למדתי בדרום אפריקה. מתוך הסיפורים הללו תוכלו אולי להבין קצת על המנטליות ועל איך עושים עסקים בדרום אפריקה. אז להלן כמה נקודות, לא בהכרח לפי סדר החשיבות:

  1. נימוס ואדיבות. בעוד בישראל מקובל ונורמלי לפנות לאדם זר ברחוב ולבקש ממנו הוראות הגעה, או לשאול עובד בסופר היכן נמצא פריט מסוים הרי שבדרום אפריקה צריכים להתחיל מהאישי. כבר כתבתי בעבר שלא יעשו אתכם עסקים אם אין קשר אישי ולא משנה כמה טובה ההצעה שלכם. לכן כל אינטראקציה, גם עם עובד בסופר, מתחילה ב"שלום, מה שלומך?". כנ"ל בשיחת טלפון עם מזכירה דרכה אתם רוצים להגיע למישהו לא תתחילו בשלום מדבר X, אפשר לדבר עם Y אלא תפתחו בברכת שלום והתעניינות בשלומה של המזכירה. הייתם חושבים שאחרי חמש וחצי שנים כאן הנושא כבר יהיה טבוע בדי.אן.אי. שלי אבל רק השבוע נפלתי. היינו בשמורת ה Pilansberg, שמורה קטנה ונחמדה כשעתיים וחצי מיוהנסבורג. הייתה שמועה לפיה נצפה נמר באיזור וכשהגעתי למקום בו היה אמור הנמר להימצא ראיתי רכב של מדריך מקומי. "סליחה", פניתי אליו להוט לצפות בנמר החמקמק, "אתה יודע אולי לאיזה כיוון כדאי לנסוע?". "שלומי טוב", הוא ענה לי בחיוך, "ומה שלומך"?
  2. נימוסי דרך. מאוד מקובל כאן שרכב איטי, בין אם זה משאית ובין אם זה רכב הנוסע במהירות אבל מרגיש שיש מישהו אחריו שממהר יותר, יסטה לשוליים וייתן לרכב העוקב לעקוף. אולם כאן לא מסתיים הנימוס. הרכב העוקף משיב תודה ע"י איתות עם איתות המצוקה והרכב הנעקף מהבהב באורות הגבוהים בתור תודה לתודה. נימוסי הכביש לא מסתיימים בכך. מותר לטעות וייתנו לך להשתלב בנתיב. כל האמור לעיל אינו תקף למוניות שירות. מדובר בנהגים הגורמים לנהגי המוניות שלנו להיראות חסידי אומות העולם. מהם שומר נפשו ירחק. שלא תבינו לא נכון. הכבישים בדרום אפריקה מסוכנים הרבה יותר מהכבישים בארץ אבל עדיין הנימוס משחק גם כאן תפקיד חשוב.
  3. פסקה זו מיועדת לשומרי כשרות. מי שלא מתעניין מוזמן לדלג לסעיף הבא. בדרום אפריקה יש גוף אחד בלבד שמעניק הכשרים. יש כאן חרדים, חסידים ודתיים וכולם אוכלים מאותה הכשרות. יש חלב ישראל למי שמקפיד על כך ויש בשר מהדרין אבל גם הדברים הללו מפוקחים ע"י אותו אגף הכשרות של הרבנות המקומית. פשוט לא להאמין. ניתן להסכים על נושא כה חשוב. אני יודע שיש כאן הרבה אינטרסים והרבה כסף אבל ניתן בהחלט ללמוד מהאחדות שמציגה הקהילה הקטנה והחמה הזו.
  4. זמן. כולם יודעים שמושג הזמן באפריקה הוא שונה מהמושג שלנו. אני לא ממליץ אף פעם לאחר לפגישה וכדאי אפילו להקדים כי הכניסה יכולה לקחת זמן בגלל תהליכי האבטחה אבל תהיו מוכנים לכך שהאיש שאתם עומדים לפגוש יאחר. גם התהליכים לוקחים זמן. סוכן מקומי השיב פעם לחברה ישראלית, אחרי שהיא נדנדה לו כמה פעמים לשמוע מה התקדם (בטווח של שבועיים), והסביר לה שתהליכים לוקחים זמן ושהם צריכים לכבד את התרבות המקומית. החברה הישראלית פנתה אלי לשאול אותי אם הוא מתכוון ברצינות או שהוא "מורח" אותם. אבל תופעה ייחודית לדרום אפריקה היא השימוש במילה now. Now זה לא באמת עכשיו אלא עוד מעט. התקשר אלי פעם איש עסקים שאיחר לפגישה איתי על מנת להודיע ולהתנצל. אחרי שהודיע שיאחר בחצי שעה הוא סיים ב"see you now"…

חוץ מהסעיף האחרון הייתי מאמץ בשמחה את שאר הסעיפים. בדרך חזרה לישראל מזכירים לי כולם שאני יכול עזוב את אפריקה אבל אפריקה לעולם לא תעזוב אותי…..

איתי מלכיאור נספח כלכלי- יוהנסבורג, דרום אפריקה

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי- יוהנסבורג, דרום אפריקה, איתי מלכיאור